הבלוג של מישל ודילן

ערב שישי. סבא וסבתא של מישל  ודילן הגיעו מדגניה יחד עם הדוד אורי ובנו המתוק איתמר. כולם מסובים לשולחן בבית. דילן ומישל מקבלים במקביל את ארוחתם – קיבה טריה, והפעם בתוספת עצם שהגיעה עם הקיבה מהקצב, שתעניק להם הנאה בהתמודדות ממושכת, כפי שמידי פעם הם מקבלים עצמות.
במהלך הארוחה נשמעת לפתע יבבה ממישל – משהו מאוד חריג, לא מפוענח ולא ברור, שנפסק באופן חד אך הצליח להקפיץ את כולנו. חשבנו שמדובר בציפורן מתעגלת. לקראת סוף הארוחה אנחנו רואים את דילן מסתובב באי-שקט, כאילו משהו נתקע לו בגרון. אז הבנו ששניהם למעשה חיסלו את הארוחה כולל העצם! הופתענו ונבהלנו מכך. עצמות לרב משמשות להם להנאה ממושכת, אך בסוף הם משאירים אותן נקיות. כאן המצב היה אחר.
במהלך השבת חששנו שהעצם תיצור להם סתימה, לא היינו לגמרי שקטים בנוגע ליציאות שלהם, אך לא הצלחנו לבקר זאת. ההתנהגות שלהם היתה כתמול שלשום והם טיילו איתנו בבוסתן.
היום, יום ראשון בעת טיול הבקר שניהם עשו את צרכיהם ונרגענו. [בכ"ז בפעם הבאה לא ניתן להם עצם של קיבה].
שבוע טוב.

הנושא של התזונה הטבעית נמצא בעיני בחשיבות עליונה.
לכן אני מבקשת להפנות לפוסט קודם שנכתב בנושא: הכל אודות Raw Feeding .
לצערי הקישור למאמר הכל-כך חשוב של נטלי אהרוניאן, שהפניתי אליו בזמנו בהקשר זה שינה כתובת, והפך לקישור "שבור". מאחורי הקלעים ראיתי שגולשים רבים חיפשו על כך מידע, ויש לשער שהתאכזבו כשלא הצליחו להגיע למאמר.
אז ראשית – קבלו את התנצלותי. שנית – לאחר תקופת חיפושים ארוכה שלא הניבה תוצאות – היום סוף סוף מצאתי את המאמר האובד! מיד עדכנתי את הפוסט והוא מוגש כאן שוב. הכל כאמור בשל חשיבות הנושא.

נדמה שממזמן לא סקרנו את מצבה של מישל, והרי היא מוקד הבלוג הזה…
נתחיל ונספר שהלילה מישל הגדילה לעשות, והטרידה את אמא שלה כמה וכמה פעמים במהלך הלילה. הדבר היה חמור שבעתיים היות ואבא שלה לא בארץ, כך שהעומס לא התחלק שווה בשווה.
נמשיך ונגיד שבימים אחרים אמא שלה הייתה כועסת עליה, אך כנראה בשל האהבה הרבה אליה – הדברים מתרככים ומתעדנים… וכשכלו כל הקיצים (צ"ל: קיצין) היא פשוט העלתה את מישל ב-05:00 בבוקר על המיטה לצידה…
למה היא הטרידה? נדמה שסתם משיעמום. היא יכולה להתאפק בלי בעייה. נכון שהיא אוכלת יותר לאחרונה (שקלנו אותה – 5.5 ק"ג!), אבל זאת לא סיבה.
ומה עם הפתח בדלת? היא לא יכולה לצאת לעשות את צרכיה לבד? לאחרונה אנחנו נוהגים לסגור את הפתח בלילה, כי היא אוהבת לצאת לה להנאתה ולנבוח בלילה…
מסתבר שלא הכל מושלם אצלה, יש להודות בכך.
אבל בכל-זאת התמונה הכללית היא מאוד חיובית: מישל אוכלת נהדר (טפו-טפו-טפו), משלבת מזון נא עם מזון יבש, יש לה אנרגיות של שמחה ועליזות, היא משחקת ומשתובבת, מתעניינת בסביבה, יותר פתוחה וצוברת ביטחון. היא גם נראית נהדר – רואים לה את העיניים היפות, היא התעגלה והפרווה שלה מרשימה (למרות שיש קצת קשרים ובסוף נספר אותה…). אבא של מישל מציין את היציבה המרשימה שלה ואת תנועות האגן הסקסיות בעת ההליכה. בקיצור – היא אהובה על בני המשפחה יותר מתמיד.
ולסיום – סוד קטן: נדמה שאנחנו מבחינים בימים אלה בסימנים ראשונים של ייחום. כמו שאנחנו מכירים את מישל- מדובר בתהליך מורכב וממושך, שהסימנים שלו אינם חד-משמעיים, ולכן צריך להתאזר בסבלנות. כמובן שנדווח על התמורות בהמשך.

עד כאן תמונת המצב להפעם.