הבלוג של מישל ודילן

יומני היקר שלום,
המון המון זמן עבר מאז שכתבתי לך… ולא שאין לי חוויות לשתף…
בסופ שבוע זה המשפחה שלי נסעה לטייל בנגב (הם אגב ממליצים על טיול אופניים בבארי – מלא פריחה מדהימה, שכירת אופניים ב"לה-מדווש"; מרחצאות חמים בערב בספא נווה מדבר; טיול רגלי לאורך נחל צין עד עין עקב. יותר מהכל הם נהנו מהאירוח של הדודים החמודים מרביבים. היות ולא הייתי שותפה לטיול, לא אוכל לספר על כך בפרוטרוט, וזה בכלל לא עיקר הפוסט).
ונחזור אלי ואל דילן – אנחנו עברנו להתארח אצל ענבל, אותה אמא הכירה מהבלוג ומהעובדה שגם היא קנתה בזמנו ממורן את מילקי. לענבל שני שיצואים חמודים, מילקי (שהוא חצי אח שלי) וטויה המתוקה, שקבלו אותנו מאוד יפה והיו לנו חברים אידיאליים. הם בעלי טמפרמנט חביב ולא סוער מידי, מימדים מתאימים, חברותיים, נקיים ומתוקים.
וענבל? איך נתאר אותה? היא מתוקה ברמות, יפהפיה, ובעיקר – נשמה טובה עם לב רחב, אוהבת כלבים מושבעת, לא רק שיצואים גזעיים כמונו אלא כל כלב נטוש קורע לה את הלב והיא פועלת למענו (בשונה מאמא שלנו שאוהבת כמעט רק אותנו). בקיצור – היה לנו נהדר אצלה, בכלל לא חווינו משבר, קבלנו המון אהבה, הסתובבנו בפארקים וסביבה עירונית חדשה ומעניינת, אכלנו טוב והכי חשוב – ישנו במיטה עם ענבל (לזה אנחנו לא זוכים אפילו בבית שלנו).
לענבל, מילקי, טויה ולאמא של ענבל חמודים ויקרים – המון המון תודה מכולנו.
אוהבים אותכם ומחכים כבר לארח אתכם אצלנו בקיבוץ.

ולמי שאין חברה כ"כ טובה כמו ענבל – אמא ביקשה שאשתף באתר המציע פנסיון בוטיק לכלבים ליד נתב"ג, שנראה מאוד יוקרתי, וכן קבלו המלצה חמה של שלג על "חוות הדוד משה", שבכפר טרומן. תודה!
נשיקות, מישל