יונ 262012
 

[נ', – במיוחד בשבילך. קבל עדכון]
דאפי, האחות המתוקה של דילן מראשון לציון באה אלינו לפנסיון (משפחת בן-שמואל בחו"ל). היא מתוקה ברמות אלא שהדברים אינם פשוטים…
כיאה לכלבי קיבוץ המרבים בטיולים ובהתחככות עם כלבים אחרים היא קבלה פרעושים, צריך להגיד את האמת. היא מתגרדת ומתנשפת וזה מטריד אותה בלילה (ואז זה מטריד גם אותנו..). היום אחה"צ, כאשר מישל תסתפר (דילן הסתפר אתמול) – ארחץ אותה במספרה עם שמפו נגד פרעושים. בטוח שהיא תגיע למשפחתה נקייה ומטופחת כפי שקבלנו אותה.
מה עוד? רצינו לפנק אותה בגרונות לא מבושלים, כמו שדילן ומישל אוכלים. היא טרפה בהתלהבות שחבל על הזמן (אכלנית כמו דילן. ממש לא כמו מישל). הכל היה טוב ויפה אלא ש… זה עשה לה כנראה סתימה במעיים. בימים האחרונים היא הוציאה נוזל שחור ומסריח שהזכיר לנו את סתימת התעלות שהיתה בזמנו לדילן. אבא של דילן ומישל הגיב מאוד קשה למצב.
התייעצנו עם הד"ר שהציע טיפול בעזרת תרחיף קלבטן פורטה בטעם פטל להרגעת המעיים (ללא מרשם). נאבקנו איתה כדי להצליח לתת לה את הנוזל (2cc ולאחר שעה עוד 2cc) . נכון להיום הקאקי חזרה להיות מוצקה ויפה. הד"ר יודע מה שהוא אומר!
חוץ מזה היא באמת מעולה – חביבה ומתאקלמת יפה בבית ובקרב קהיליית כלבי הקיבוץ, הרבה פחות מפוחדת מלפני שנה. מבחינה החשיפה לכלבים אחרים היא תרוויח בגדול. עכשיו לאחר שדילן מסופר אפשר ממש להתבלבל ביניהם – היא דומה לו שתי טיפות מים. זה מדהים!

מאי 242012
 

קבלו טיפ חשוב:
לאחרונה נתנו לדילן ומישל כבד, שזה מאוד חשוב להם מבחינת הברזל, החלבונים  והפינוק בכלל. הם כמובן מתים על זה , אך  הבעיה היא שהכבד עושה קאקי מאוד רכה, והכל נמרך על הטוסיק ועל הריצפה, מסריח  ולא נעים, ובעיקר – חלק מהרכיבים התזונתיים אינו נספג והולך לטמיון…
מה שלא עשינו והיה יכול לשפר את המצב הוא להגיש את הכבד עם אורז. ובקיצור וכמו שהד"ר אומר:
כבד נותנים עם אורז.

ינו 282012
 

איריס ספרה שאגב חיתוך הסלט היא נותנת לדאפי (האחות של דילן מרשל"צ) ירקות טריים והקטנה טורפת. לכן בדקתי לאחרונה את הנושא גם עם דילן ומישל, ומסתבר שהם אוהבים פלפל (אדום/צהוב), אוהבים קולרבי, אפילו כמה חתיכות קטנות של כרוב (טיפונת כי זה יכול לעשות גאזים), ועל אהבתם הרבה לאבוקדו ספרתי כבר! בקרוב אבדוק איך הם עם גזר…
מאוד משעשע לראות אותם לועסים וכייף לתת להם מזון איכותי. הבעייה היחידה שנצטרך להתמודד איתה היא שדילן לא יתרגל לצַפות למשהו כל פעם שאני מכינה אוכל ליד השיש.

Comming soon:  ממתק מכבד בקר – טיפ אדיר מבית מטבחו של הד"ר!

ינו 222012
 

ערב שישי. סבא וסבתא של מישל  ודילן הגיעו מדגניה יחד עם הדוד אורי ובנו המתוק איתמר. כולם מסובים לשולחן בבית. דילן ומישל מקבלים במקביל את ארוחתם – קיבה טריה, והפעם בתוספת עצם שהגיעה עם הקיבה מהקצב, שתעניק להם הנאה בהתמודדות ממושכת, כפי שמידי פעם הם מקבלים עצמות.
במהלך הארוחה נשמעת לפתע יבבה ממישל – משהו מאוד חריג, לא מפוענח ולא ברור, שנפסק באופן חד אך הצליח להקפיץ את כולנו. חשבנו שמדובר בציפורן מתעגלת. לקראת סוף הארוחה אנחנו רואים את דילן מסתובב באי-שקט, כאילו משהו נתקע לו בגרון. אז הבנו ששניהם למעשה חיסלו את הארוחה כולל העצם! הופתענו ונבהלנו מכך. עצמות לרב משמשות להם להנאה ממושכת, אך בסוף הם משאירים אותן נקיות. כאן המצב היה אחר.
במהלך השבת חששנו שהעצם תיצור להם סתימה, לא היינו לגמרי שקטים בנוגע ליציאות שלהם, אך לא הצלחנו לבקר זאת. ההתנהגות שלהם היתה כתמול שלשום והם טיילו איתנו בבוסתן.
היום, יום ראשון בעת טיול הבקר שניהם עשו את צרכיהם ונרגענו. [בכ"ז בפעם הבאה לא ניתן להם עצם של קיבה].
שבוע טוב.

ינו 092012
 

[גיליתי לאחרונה] משהו מאוד לא שגרתי:
דילן ומישל אוהבים מאוד אבוקדו ואפרסמון!
שניהם אוהבים את זה, אבל דילן ממש משוגע על אפרסמון ומישל טורפת אבוקדו בלי הכרה..
שאלתי את הד"ר בנוגע לכך וזה קיבל את האישור שלו, בעיקר בנוגע לאבוקדו.

אם בענייני approval ומזון (לבני אנוש) – רציתי להמליץ על המוצרים שד"ר איילת רוזנפלד בודקת, ואשר קבלו את ה"חותמת" שלה – סדרת סרטונים בפורמט קצרצר, ענייני ופשוט ליישום (יתכן ותצטרכו לעשות תהליך רישום מהיר). ממש טוב ומומלץ!

דצמ 262011
 

הנושא של התזונה הטבעית נמצא בעיני בחשיבות עליונה.
לכן אני מבקשת להפנות לפוסט קודם שנכתב בנושא: הכל אודות Raw Feeding .
לצערי הקישור למאמר הכל-כך חשוב של נטלי אהרוניאן, שהפניתי אליו בזמנו בהקשר זה שינה כתובת, והפך לקישור "שבור". מאחורי הקלעים ראיתי שגולשים רבים חיפשו על כך מידע, ויש לשער שהתאכזבו כשלא הצליחו להגיע למאמר.
אז ראשית – קבלו את התנצלותי. שנית – לאחר תקופת חיפושים ארוכה שלא הניבה תוצאות – היום סוף סוף מצאתי את המאמר האובד! מיד עדכנתי את הפוסט והוא מוגש כאן שוב. הכל כאמור בשל חשיבות הנושא.

ינו 252011
 

[הבטחתי המשך לפינתנו "Believe it or not"]
כבר הרבה זמן אני שמה לב  לתופעה מעניינת –
ה"טקסטורה" של הקאקי של מישל דומה באופן מדהים לקרקע עליו היא בוחרת לעשות את צרכיה. זה כל פעם מדהים אותי מחדש – פשוט אי-אפשר להבחין בין גללי הקאקי למצע הקרקע. האם זה מקרי?
ברשותכם אכנס מעט יותר לעומק העניין – היות ומישל אוכלת גרונות, גללי הקאקי שלה בהירים, קטנים ומוצקים. אני ממש בטוחה שזה לא מקרי, שהגללים דומים דמיון שלא יתואר לסוג הקרקע.
אני חושבת שאני אפילו יכולה להסביר זאת על רקע האסתטיקה הטבעית שלה. בנוגע לאסתטיקה שלה ושל כלל השיצו – אני משוכנעת בכך, ויש לי על כך מיליון הוכחות.
אגב, בשונה ממישל – דילן עדיין בוחר לעיתים לעשות את צרכיו באמצע הכביש…

מאי 272010
 

לאחרונה שמענו על כלבה של חברים שמצבה הדרדר. התברר שהיא חלתה בסכרת, והם נאלצו לאשפז אותה בבית-חולים. כרגע מצבה השתפר מעט ועליהם להזריק לה אינסולין פעמיים ביום, לתת לה מזון מיוחד ולבדוק את מצבה, מתוך שאיפה להביא אותה למצב מאוזן. מיותר לציין שסדרת הטיפולים היתה כרורכה בהוצאה כספית מאוד גבוהה.
זה גרם לי להתעניין בנוגע ביטוח לכלבים. גיליתי שחברת הפניקס מבטחת כלבים בביטוח "שי לידיד" . עלות הפוליסה 989 ש"ח לשנה, והיא כוללת החזר הוצאות למקרי תאונה או מחלה, וכן ביטוח צד שלישי של כלבים עד גיל שמונה *. 
בלי קשר או עם קשר, יותר ויותר מומחים טוענים כי כדי שהכלבים והחתולים שלנו יאריכו חיים ויהיו בריאים, הם צריכים לקבל מזון איכותי ומאוזן, ולא את המזון התעשייתי המעובד שמגיע בשקים, אותו הם משווים לדיאטה של המבורגרים ופיצה… לקריאת המאמר המלא.
רק בריאות!
golden.jpg
* העליתי לפורום אג'נדה שאלה לגבי הביטוח, והתגובות שהתקבלו לא מעודדות…

מאי 082010
 

בימים האחרונים הבנתי, שהעובדה שיש לך בלוג יוצרת מידה של מחוייבות כלפי הקוראים, גם אם לא בא לכתוב או לא מתאים או מכל סיבה אחרת. אתם צודקים.
האמת היא , שלא קל לכתוב, כי התקופה האחרונה עם מישל מתסכלת, מלווה תחושת חוסר אונים ומועקה. מישל חכמה ברמות, מתַקשרת, מתוקה, יפה, חיונית, משעשעת – הכל פיקס פרט לכך ש… היא כמעט שאינה אוכלת. 
בעיית האוכל מוכרת לנו מאוד מההיסטוריה שלה, אך שמחנו עד מאוד, שהיא נפתרה בזמנו, כשגילינו את נפלאות המזון הנא, עליו דובר רבות. כנראה שגם מכך המפונקת שלנו התעייפה, ובמציאות של השבועות האחרונים היא עובדת על כמויות מינימום, שקשה לתאר (וכמובן שניסינו הכל כולל הכל-הכל-הכל).
בסיטואציה מעיקה זו עולים כל פעם מחדש הבדלי הגישה במשפחה, בין המצדדים בכך שאין מקום לדאגה, וכשהיא תחוש רעב – היא תאכל, לבין אלה שהדאגה מכל יום כזה קורעת להם את הלב, והם מוכנים להוריד את הירח כדי למצוא את המזון הנחשף.
האם יש הריון? לא יודעים.
אולי העדר התיאבון קשור לכך? לדברי הד"ר, לעיתים כלבות בתחילת הריון מורידות בכמויות המזון שלהן. למעשה לא בטוח שזה ההסבר, משום שזה התחיל עוד לפני המפגשים עם ארמני.
ידוע שכלבים אוכלים פחות בקיץ… כן, אבל כאן ומדובר בירידה מאוד דרמטית, בייחוד אם נקח בחשבון שיתכן שמישל כבר חודש בהריון וזקוקה למזון מועשר.
אולי מישל חולה? זה לא נראה כך. כאמור, לפי כל הפרמטרים האחרים היא חיונית ועליזה.
 helpless.jpg
עד כאן לסוף שבוע זה. בתקווה לימים טובים יותר…

דצמ 282009
 

נדמה שממזמן לא סקרנו את מצבה של מישל, והרי היא מוקד הבלוג הזה…
נתחיל ונספר שהלילה מישל הגדילה לעשות, והטרידה את אמא שלה כמה וכמה פעמים במהלך הלילה. הדבר היה חמור שבעתיים היות ואבא שלה לא בארץ, כך שהעומס לא התחלק שווה בשווה.
נמשיך ונגיד שבימים אחרים אמא שלה הייתה כועסת עליה, אך כנראה בשל האהבה הרבה אליה – הדברים מתרככים ומתעדנים… וכשכלו כל הקיצים (צ"ל: קיצין) היא פשוט העלתה את מישל ב-05:00 בבוקר על המיטה לצידה…
למה היא הטרידה? נדמה שסתם משיעמום. היא יכולה להתאפק בלי בעייה. נכון שהיא אוכלת יותר לאחרונה (שקלנו אותה – 5.5 ק"ג!), אבל זאת לא סיבה.
ומה עם הפתח בדלת? היא לא יכולה לצאת לעשות את צרכיה לבד? לאחרונה אנחנו נוהגים לסגור את הפתח בלילה, כי היא אוהבת לצאת לה להנאתה ולנבוח בלילה…
מסתבר שלא הכל מושלם אצלה, יש להודות בכך.
אבל בכל-זאת התמונה הכללית היא מאוד חיובית: מישל אוכלת נהדר (טפו-טפו-טפו), משלבת מזון נא עם מזון יבש, יש לה אנרגיות של שמחה ועליזות, היא משחקת ומשתובבת, מתעניינת בסביבה, יותר פתוחה וצוברת ביטחון. היא גם נראית נהדר – רואים לה את העיניים היפות, היא התעגלה והפרווה שלה מרשימה (למרות שיש קצת קשרים ובסוף נספר אותה…). אבא של מישל מציין את היציבה המרשימה שלה ואת תנועות האגן הסקסיות בעת ההליכה. בקיצור – היא אהובה על בני המשפחה יותר מתמיד.
ולסיום – סוד קטן: נדמה שאנחנו מבחינים בימים אלה בסימנים ראשונים של ייחום. כמו שאנחנו מכירים את מישל- מדובר בתהליך מורכב וממושך, שהסימנים שלו אינם חד-משמעיים, ולכן צריך להתאזר בסבלנות. כמובן שנדווח על התמורות בהמשך.

עד כאן תמונת המצב להפעם.