אפר 032012
 

לשאלתו של נ', שהוא אחד מיקירי הבלוג: האחות של מישל ודילן ואבא שלהם רצו את חצי המרתון בזמן של 1:43 שעות. היא מוקמה במקום 19 בקטגורייה שלה (מעל 200 רצות) והוא – 29 בקטגוריה שלו (מעל 300 רצים).

מאי 022011
 

לאחרונה אנחנו מציגים פוסטים בדגש יותר ויזואלי.
זוכרים שספרנו על ג'ואי, גורת הפודל של משפ' אבן-טוב? אז אמנם לקח קצת זמן, אבל קבלו סרטון וידאו (גיסנו, הסר דאגה, פס-הקול מיוטיוב) – משחק משותף הנערך בערך כך מידי יום ביומו בדשא בקומה השניה של שכונת הברון (חשוב להעיר שאמא של ג'ואי לא מרשה לה לשחק עם כל אחד..):

אוג 252010
 

יומני היקר,
היום אספר לך בשמונה פרקים קצרים על בני, דילן, שהוא בימים אלה בן חודשיים וחצי.

פרק א' – הכותרת

בכותרת שבחרתי יש אולי קונוטציה שיכולה להטעות, והאמת היא ממש הפוכה – כשאני מנסה לאפיין את דילן יותר מהכל מדובר לדעתי ביצור הכי חי ושובב, שניתן להעלות על הדעת (לקורא המתמיד ידוע, כי זאת למעשה היתה הכוונה, כשההורים החליטו להשאיר לנו גור – שיהיה לי חבר להתרועע עימו).

פרק ב' – אז מיהו באמת דילן?

דילן הוא גור לבבי, פתוח לסביבה, מגיב נהדר לאנשים, אוהב להתנסות ולא חושש מדברים חדשים. פעולות שלי לקח הרבה זמן לעשות הוא עושה בצ'יק-צ'ק, למשל לצאת ולהיכנס מפתח הדלת הוא למד ממש בימים הראשונים, בעוד שעבורי זה היה ממש פרוייקט.

פרק ג' – גוּריות

ההתנהגות הגורית שלו מאוד בולטת – הוא לוקח גרביים, נעליים, מושך ונושך כל דבר, אבל בלי לגרום נזקים. בני ההמשפחה היו קצת מודאגים מהנשכנות שלו, כי זה, מסתבר, יכול די לכאוב, והם מספקים לו אובייקטים לנשיכה. מורן הרגיע אותם, שזה אופייני לגור (גם אני נשכתי? לא זוכרת? אמא אומרת שהנשיכות שלי ממש נעימות ועדינות לעומת אלה של דילן) ואין מצב שדילן יהיה כלב נשכן – כי הוא שיצו!

פרק ד' – פיסיות

גם מבחינה פיסית הוא חזק מאוד, מטפס בקלילות על גדר האבנים בגינה, קופץ מגובה רב ועולה לו על הפופים (חשבתי שיהיה לי פוף רק שלי, ובהתחלה נהניתי לעשות עליו תצפיות מלמעלה, אך מהר מאוד הבנתי שהוא כבש גם את המבצר הזה שלי).

פרק ה' – משחקים

בבית אנחנו עורכים מעין משחקי-קרבות ללא הפסקה – מין נשיכות הדדיות שאני תופסת לו את האוזניים וגם הוא נושך אותי, זה קצת דומה להיאבקות, כשאני מורידה אותו לאיפון, ואז זה מלווה בקולות יבבה שהוא משמיע. כללית, אני מוצאת עצמי הרב יותר פעילה גם בבית.

פרק ו' – אוכל

גם הגישה של דילן לאוכל בריאה ופשוטה – הוא לא עושה מזה עניין, פשוט ניגש ואוכל מה שמציעים לו, וזה משפיע גם עלי בצורה חיובית (גם לכך כיוונו ההורים ונראה שזה באמת מצליח). הד"ר מעריך (דילן שקל 1800 גרם לאחרונה) שדילן לא יהיה שיצו קטן כמוני…

פרק ז' – טיולים

בטיולים בהתחלה הוא גילה חששנות, ובהדרגה בימים אלה הוא לומד להגדיל הטווחים. בנוגע לטיולים אני יודעת שיש גישה שאומרת לא להוציא את הגור לפני החיסון השני (שאותו דילן יעבור רק בשבוע הבא), אך אני חושבת שהיציאות שלנו מבוקרות, ומאוד תורמות להתפתחות שלו, ואני בכ"א שלמה עם זה. אנחנו כמובן מקפידים לצאת כשלא חם, בעיקר בבקר ובשעות הערב, והוא מגלה כל פעם מקומות וריחות חדשים. אנשים שרואים אותו תמיד אומרים שהוא דומה לצעצוע ומאוד מתלהבים ממנו. אלי כמעט וכבר לא מתייחסים, אבל זה בסדר מבחינתי – אני מודעת לכך שהמראה הגורי העגלגל והמתוק  שלו מאוד מושך אותם…וזה גם מחמיא לי כאמא…

פרק ח' – ביתיות

עם כל הפתיחות, הנועזות והאתלטיות שהוא מפגין, אני מוכרחה לציין שדילן, הוא יצור זהיר וחכם ומקפיד להסתתר כל פעם שאני נובחת. יותר מהכל – בדומה לי הוא ביתי מאוד, והכי שמח בעולם לחזור הביתה. אמא ואבא סומכים עליו ולא דואגים כשאנחנו נשארים לשחק לנו בחוץ, כי הם יודעים שהוא תמיד יכנס הביתה בסופו של המשחק. זה ממש מצב טוב שאנחנו יכולים לאזן לנו – אני והוא, בין השהייה בחוץ לבין הכניסה לבית, בלי להיות תלויים במשפחה, ובלי להדאיג אותם שדילן לא יחזור הביתה.

עד כאן להפעם, יומני, וסליחה אם הארכתי. אני חושבת שהמהלך של ההורים להשאיר לי גור היה ממש חכם. אני מאוד נהנית לגדל את דילן לידי, הנוכחות שלו מעשירה לי את החיים, ועבורו, היות ונחסך לו מַעֲבר – זה המשך טבעי ונהדר, שלבטח תורם ויתרום לבטחון הבסיסי שלו בחיים!

אוהבת, מישל

מרץ 132010
 

אני מבקשת לשלוח מעל גבי הבלוג איחולים לבביים לאחותי הבכורה, זאת שמתכחשת לקיומי, ושאני אוהבת אותה מאוד, שהיא היום בת 18. נשיקות וחיבוקים. מתה עליך!
אחותך, מישל.

8520-011302more_3.gif

עוד איחולים לאבא שלי היקר, שרץ אתמול במרוץ האביב של ראשון לציון (10 ק"מ)  והשיג תוצאה מעולה של 43:22 דק', המהווה שיפור של למעלה מ-3 דקות לתוצאה הקודמת שלו במרוץ אולגה, לפני כשלושה חודשים. שאפו! גאה בך מאוד!
מישל

rishon-673.jpg

* לתוצאות הרשמיות 

דצמ 212009
 

קבלו את אבא של מישל ואחותה (זו המתכחשת לקיומה)  במירוץ גבעת אולגה ה-2 שהתקיים ביום ו' 18/12/09 בסימן שחרור גלעד שליט.

olganew.jpg

olganew1.JPG

olganew2.JPG

olganew3.JPG

olganew4.JPG
בתמונה למעלה – "נבחרת" מעגן-מיכאל…
למתעניינים: האצנים של המשפחה סיימו את מירוץ ה-10 ק"מ בזמן משותף של 46.31 דק' (ממוצע של 4.39 דק' לק"מ). האחות של מישל סיימה חמישית בקטגוריה שלה, כשמקדימות אותה אצניות מקצועניות. אבא של מישל סיים תשיעי בקטגוריה שלו, בה היה בין המבוגרים…כבוד!

מאי 222008
 

האם די בטיול שכונתי כדי להשיג כושר גופני?
מה ההשלכות של העדר כושר גופני?
האם יש קורלציה בין הכושר הגופני של הבעלים לזה של כלבם?
מה חלקה של הסביבה בעיצוב התנהגותו של הכלב?
האם יש דבר כזה "אופי מולד" אצל כלב?
מוגשות בזאת שתי המלצות לקריאה:
אחד הנושאים שיש עליו קונצנזוס הוא הצורך בפעילות גופנית לכלב, כמו גם לאדם. הנושא כבר עלה בבלוג – מאמר נוסף בנושא עוסק בצורך בפעילות הגופנית כמרכיב ליצירת כלב מאושר ומאוזן ברוח גישתו של סיזר מילאן.
מאמר שני דן בשאלה הנצחית  – מה משפיע יותר על התנהגות הכלב – סביבה או תורשה?
שבת שלום.

ינו 092008
 

בריצת המרתון שתצא מחר בשעה 09:00 מטבריה יתמודדו נציגים מ-20 מדינות (כולל אצנים ירדניים). בין מאות הרצים נתעניין במיוחד ונחזיק אצבעות לרץ חתיך אחד, שעל חולצתו יופיע המס' 676 – רני שרת, שזו לו ריצת המרתון הראשונה!

רני, המון הצלחה ושמור על עצמך! maraton.jpg
מסלול המירוץ

דצמ 152007
 

למישל יש דוד לא קונבנציונאלי (יש לה כמה כאלה), אבל מאוד חמוד – רני שרת (41), שנוהג להגיע אלינו לביקורים מדגניה ב' באופניים. בשנים האחרונות רני מאמן את עצמו ברכיבה על אופניים ובריצות ארוכות.
ביום חמישי 13/12 התקיימה אליפות ישראל ה-29 בחצי מרתון בבקעת בית-שאן, ורני השיג תוצאה מרשימה של שעה ו-33 דק' (4:25 דק' לק"מ)!

rani-half-maraton.jpgרני, רני, אנחנו גאים בך!
שבוע טוב!

דצמ 112007
 

במוסף סוף שבוע של "ידיעות אחרונות" קראתי לאחרונה את הכתבה  "על ספת הפסיכודוג" מאת אבנר הופשטיין. היות ואין לכתבה גירסא אלקטרונית אגיד בקיצור שמסופר בה על מאלף הכלבים המפורסם סיזר מילאן, המטפל בהצלחה בבעיות התנהגות של כלבי העשירים האמריקאיים בלוס אנג'לס.
הכתבה חידדה לי בעיקר שתי נקודות:
יש חשיבות רבה לפעילות גופנית משמעותית וממושכת (שעה ביום) עם הכלב. זה למעשה צורך בסיסי של הכלב, הקודם אף לצורך שלו באהבה. חוסר בפעילות גופנית יכול להסביר לעיתים רבות בעיות התנהגות ונביחות. מילאן ב"מרכז לפסיכולוגיה של הכלב" בלוס אנג'לס מטפל בכ-60 כלבים במשותף. הוא מתרוצץ עם כל חברי הלהקה בהרים, ואף מחבר לעצמו גלגיליות ויוצא לרכיבה משותפת.
נקודה נוספת היא הצורך של הכלב בכללי משמעת ברורים ועיקביים. הכלב כבעל-חיים שהיה מורגל לחיות בלהקות, למעשה מחפש באופן טבעי מנהיג להקה, מנהיג שיוכל ללכת אחריו ולהישמע לחוקים שלו. הבעלים צריך לשמש כתחליף למנהיג הלהקה: "כלבים הם לא נשים. אישה צריכה קודם כל חיבה, רגש אהבה. כלבים זקוקים קודם כל לפעילות גופנית, אחר כך למשמעת, ורק בסוף אפשר להרעיף עליהם חיבה". במקום אחר: "אנשים עשירים מפצים באמצעות פינוק כלבים על מחסור באהבה, ביחס, במשפחה. אבל לכלב לא איכפת מכסף. להומלסים יש קשר יותר טוב עם כלבים מאשר לרוב לקוחותי העשירים".
למתעניינים: יצא לא מכבר ספר שלו  במהדורה עברית. כמו-כן ניתן גם לקרוא על גישתו של סיזר בכתבה "חיי כלב" שהתפרסמה ב"הארץ", ויותר מהכל – מומלץ להיכנס לאתר שלו, שהוא מרתק לדעתי (תמצית הדברים תחת הקישור The basics).
בעקבות הכתבה אנחנו מקפידים עוד יותר לצאת עם מישל לפחות 4 פעמים ביום, כ-15 דק' בכל פעם. כמו כן ההליכה עם רצועה הפכה להיות הרגל מושרש מאוד אצלנו, בלי נקיפות מצפון.
cesar_millan.jpg