מאי 172012
 

על תותי ותום של משפ' בלוך ספרנו כאן לא אחת (ראו ענן תגים).
רק נאמר שתותי נמצאת בימים אלה בייחום.
הבקר קבלתי במייל את המכתב הבא. 
קבלנו היתר. לא נגענו, למרות שקווי הצנזורה מאוד גבוליים (לא לקטינים):

תשמעו יעל ומורן, הזוג הזה תותי ותום  מאוהבים
אבל על באמת, תום מחזר באופן ג'נטלמני שכל הזכרים בעולם יכולים ללמוד ממנו.
הוא מחכה לה כשיוצאים לטיול, מחכה לידה עד שמסיימת לעשות את צרכיה,
הוא צמוד אליה כל היום.
אתמול הוא חיכה עד שסיימה לאכול את הכנפיים ורק אחרי זה ניגש לאכול.
לא ראיתי דבר כזה
הוא מעניק לה סקס מכל סוג…אוראלי  אנאלי  הם "עושים את זה" לפחות פעמיים ביום,
הם מאוהבים…
היא מלקקת לו את האוזן ונושכת אותו קלות.
אין דברים כאלה…
אנחנו כל כך מתרגשים.
ספי ממש לא מאמין למראה עיניו
להתראות בקרוב [באים אלינו לשבועות. איזה כייף. י.ש.]
רוני

אוק 022010
 

יומני שלום,

היום אני מבקשת לתאר בפנייך את נקודות החוזק, ולצידן את נקודות התורפה של דילן (שלושה וחצי חודשים).

נקודות חוזק
:
הוא מפותח מאוד מבחינה מוטורית.
הוא מטייל ומתנסה, פתוח וחברותי לעולם הסובב אותו.
הרגלי הניקיון שלו ממש-ממש טובים (למרות שאבא חושב שבלילה הוא גם צריך לצאת החוצה או להתאפק, אבל זה עוד לא קורה. צריך סבלנות, אבא).
הגישה שלו לאוכל פשוטה ועניינית, הוא אוכל כמויות שאני לא חולמת עליהן. בכלל, כל תוכנית התזונה שלו ושלי מוצלחת ומאוזנת, וזה בזכותו – יום אחד אנחנו אוכלים מזון יבש ויום אחר קיבה וגרונות, לסרוגין וזה הולך מצויין!
דילן בעל פרווה יפה, אחזקת זנב ויציבה גאה, חלוקת צבעים מרשימה, מבנה סימטרי, פנים יפות ובובתיות (זה לדברי הד"ר כי אנ לא אוביקטיבית).

לצד אלה לא אכחיש שיש כמה – לא הרבה…
נקודות תורפה:
Θ דילן למד ממני, כנראה, לנבוח… (לרוב גורים לא נובחים) וזה די מטריד את ההורים.
Θ דילן די נשכן ולמרות העצמות שנותנים לו הוא מציק. נכון שזה אופייני לגורים, אבל הנשיכות שלו לא הכי עדינות ונעימות לבני המשפחה (בהשוואה לנשיכות שלי כגורה).
Θ דילן מתעורר מוקדם, מעיר את ההורים בנביחות ומגלה התנהגות מאוד תובענית.

בהתייחס לנקודות התורפה – כאמא כבר למדתי, שכששמים את הדברים "על השולחן" קל יותר להתמודד איתם, והם מתמזערים כמעט מעצמם. לכן אני לא חוששת להודות בדברים ולהתבונן בהם נכוחה. בהתייחס לתורפה האחרונה – להורים יש כבר תוכנית פעולה – על כך בפוסט הבא.

מישל, אמא אוהבת וגאה

אוג 252010
 

יומני היקר,
היום אספר לך בשמונה פרקים קצרים על בני, דילן, שהוא בימים אלה בן חודשיים וחצי.

פרק א' – הכותרת

בכותרת שבחרתי יש אולי קונוטציה שיכולה להטעות, והאמת היא ממש הפוכה – כשאני מנסה לאפיין את דילן יותר מהכל מדובר לדעתי ביצור הכי חי ושובב, שניתן להעלות על הדעת (לקורא המתמיד ידוע, כי זאת למעשה היתה הכוונה, כשההורים החליטו להשאיר לנו גור – שיהיה לי חבר להתרועע עימו).

פרק ב' – אז מיהו באמת דילן?

דילן הוא גור לבבי, פתוח לסביבה, מגיב נהדר לאנשים, אוהב להתנסות ולא חושש מדברים חדשים. פעולות שלי לקח הרבה זמן לעשות הוא עושה בצ'יק-צ'ק, למשל לצאת ולהיכנס מפתח הדלת הוא למד ממש בימים הראשונים, בעוד שעבורי זה היה ממש פרוייקט.

פרק ג' – גוּריות

ההתנהגות הגורית שלו מאוד בולטת – הוא לוקח גרביים, נעליים, מושך ונושך כל דבר, אבל בלי לגרום נזקים. בני ההמשפחה היו קצת מודאגים מהנשכנות שלו, כי זה, מסתבר, יכול די לכאוב, והם מספקים לו אובייקטים לנשיכה. מורן הרגיע אותם, שזה אופייני לגור (גם אני נשכתי? לא זוכרת? אמא אומרת שהנשיכות שלי ממש נעימות ועדינות לעומת אלה של דילן) ואין מצב שדילן יהיה כלב נשכן – כי הוא שיצו!

פרק ד' – פיסיות

גם מבחינה פיסית הוא חזק מאוד, מטפס בקלילות על גדר האבנים בגינה, קופץ מגובה רב ועולה לו על הפופים (חשבתי שיהיה לי פוף רק שלי, ובהתחלה נהניתי לעשות עליו תצפיות מלמעלה, אך מהר מאוד הבנתי שהוא כבש גם את המבצר הזה שלי).

פרק ה' – משחקים

בבית אנחנו עורכים מעין משחקי-קרבות ללא הפסקה – מין נשיכות הדדיות שאני תופסת לו את האוזניים וגם הוא נושך אותי, זה קצת דומה להיאבקות, כשאני מורידה אותו לאיפון, ואז זה מלווה בקולות יבבה שהוא משמיע. כללית, אני מוצאת עצמי הרב יותר פעילה גם בבית.

פרק ו' – אוכל

גם הגישה של דילן לאוכל בריאה ופשוטה – הוא לא עושה מזה עניין, פשוט ניגש ואוכל מה שמציעים לו, וזה משפיע גם עלי בצורה חיובית (גם לכך כיוונו ההורים ונראה שזה באמת מצליח). הד"ר מעריך (דילן שקל 1800 גרם לאחרונה) שדילן לא יהיה שיצו קטן כמוני…

פרק ז' – טיולים

בטיולים בהתחלה הוא גילה חששנות, ובהדרגה בימים אלה הוא לומד להגדיל הטווחים. בנוגע לטיולים אני יודעת שיש גישה שאומרת לא להוציא את הגור לפני החיסון השני (שאותו דילן יעבור רק בשבוע הבא), אך אני חושבת שהיציאות שלנו מבוקרות, ומאוד תורמות להתפתחות שלו, ואני בכ"א שלמה עם זה. אנחנו כמובן מקפידים לצאת כשלא חם, בעיקר בבקר ובשעות הערב, והוא מגלה כל פעם מקומות וריחות חדשים. אנשים שרואים אותו תמיד אומרים שהוא דומה לצעצוע ומאוד מתלהבים ממנו. אלי כמעט וכבר לא מתייחסים, אבל זה בסדר מבחינתי – אני מודעת לכך שהמראה הגורי העגלגל והמתוק  שלו מאוד מושך אותם…וזה גם מחמיא לי כאמא…

פרק ח' – ביתיות

עם כל הפתיחות, הנועזות והאתלטיות שהוא מפגין, אני מוכרחה לציין שדילן, הוא יצור זהיר וחכם ומקפיד להסתתר כל פעם שאני נובחת. יותר מהכל – בדומה לי הוא ביתי מאוד, והכי שמח בעולם לחזור הביתה. אמא ואבא סומכים עליו ולא דואגים כשאנחנו נשארים לשחק לנו בחוץ, כי הם יודעים שהוא תמיד יכנס הביתה בסופו של המשחק. זה ממש מצב טוב שאנחנו יכולים לאזן לנו – אני והוא, בין השהייה בחוץ לבין הכניסה לבית, בלי להיות תלויים במשפחה, ובלי להדאיג אותם שדילן לא יחזור הביתה.

עד כאן להפעם, יומני, וסליחה אם הארכתי. אני חושבת שהמהלך של ההורים להשאיר לי גור היה ממש חכם. אני מאוד נהנית לגדל את דילן לידי, הנוכחות שלו מעשירה לי את החיים, ועבורו, היות ונחסך לו מַעֲבר – זה המשך טבעי ונהדר, שלבטח תורם ויתרום לבטחון הבסיסי שלו בחיים!

אוהבת, מישל