מרץ 292012
 

לכבוד חג הפסח ולאחר שהייתי השבוע בסדר פסח נוסח יגור, שהתקיים בעיין החורש (דברי קישור ארוכים מידי של מוטי זעירא; עבודה נהדרת של מקהלת העפרוני הצעירה בניצוחה של נתלי גולדברג)- ברשותכם, מעט נוסטלגיה משפחתית: מקשרת כאן לסרטונים מארכיון קיבוץ יגור. הסרטון הראשון – סדר פסח נוסח יגור (ביגור נקרא "סדר פסח נוסח יהודה שרת"), ושלושת האחרים מתארים את אישיותו של סבי, יהודה שרת, עליה גם אני רמזתי מנקודת המבט שלי למשל כאן.


הגיעה אלי ממש לאחרונה הקלטה בגל"צ, מתוכניתו של דורון נשר "תושב חוזר" מ-31/3  בו מספרת דליה גוטמן על חוויתה מסדר הפסח. שווה! (הריצו ל-1:34)

דצמ 062011
 

אכן קצב הפוסטים מדדה לאחרונה, כפי שכמה יקירים חשו ואף הביעו זאת בצדק. לוקחת על עצמי את האחריות.
יש להניח שזה קשור בעומס מסויים – לימודי הנה"ח, שנכנסו ללו"ז בחודשים האחרונים, וילוו גם בחודשים הבאים.
וזה לא שלא קורה כלום.
למשל, בילינו עם הכלבים במדבר יהודה בסופשבוע זה. לפני זה עצרנו בלהבים אצל משפ' בלוך החמודים לבקר אותם ואת תותי ותום. בעקבות ביקור הבית דיווחנו לד"ר שהכלבים מטופלים נהדר ואהובים ומתוקים, ושהם בידיים הכי טובות שאפשר. המשכנו לטיול משפחתי בהרכב שָרֵתי רחב ואטרקטיבי – מעל 30 נשים, גברים וטף.  ישנו (מי שישן) באוהל גדול ב"זמן מדבר" – חווה אקולוגית יפהפיה ליד ערד. למחרת טיילנו במשאית שכורה 4X4 באזור ים המלח בהדרכתו של דוד יאיר. דילן ומישל השתלבו נהדר, ישנו איתנו באוהל, וקיפצו בין המזרונים שהיו פרוסים בשפע. במשאית הם טיפה פחות נהנו אבל התנהגו למופת!

בקרוב נעלה תמונות מהטיול.
בפוסט הבאה [אל תניחו לי] – שיטת אילוף מדהימה בפשטותה לגמילת הפחד של דילן מחתולים!

אוק 032011
 

במהלך ראש השנה ביקרנו בבית הקברות הישן של יגור, שם קבורים סבא וסבתא, יהודה וצביה שרת, וגם הדודים בתיה ומנדל'ה קנטרוביץ, שגידלו את סבא נבות.
קבלו רשמים מצולמים, גם הם בפורמט של 3X3:

אוק 022011
 
אוק 212010
 

הדוד של מישל, יאיר שרת פתח עסק חדש – חופשות על גב סוסים –
Horseback Riding Vacations!
אתם הראשונים ואתם מוזמנים להיכנס לאתר המרשים שלו, שעלה אתמול לאוויר – המליצו לקורבי משפחה וידידים מהארץ ומחו"ל על חופשה חוויתית שלבטח לא תשָכח ב- SIRIN RIDERS .

דצמ 312009
 

אולי היה ראוי לעשות זאת מוקדם יותר, אך העליתי בימים אלה בקישורי המשפחה הפנייה לאתר העמותה למורשת משה שרת. מעבר למשנה הפוליטית ולדברים שברומו של עולם, אהבתי את שכתבה נינתו, נעם שרת, שסקרה את תולדות משפחת שרתוק במסגרת עבודת שורשים שלה. ברצוני להפנות את הקוראים גם לסיפור התאונה הטראגית שקרתה לפני 69 שנים, שבה נהרגה גם אמא של סבא נבות.

דצמ 092009
 

 למישל שני דודים, שמתעסקים עם סוסים. האחד – אורי שרת, בעל מרכבות הירדן, עליו נכתב לא אחת בבלוג. השני – יאיר שרת, משמש בתפקיד בכיר במולטילוק, ומה שיותר מעניין – חובב סוסים מושבע, מומחה לסוסים ערביים. תוכלו כאן לראות את סוסתו היפהפיה, חממי, שהיא אולי סוסת המירוץ הערבייה הטובה בישראל, זוכה במירוץ.

פבר 282009
 

את דוד רני הזכרתי בהקשרים די דרמטיים כמה  וכמה  וכמה פעמים בבלוג,
אבל דבר לא ישווה לאירוע האחרון שפקד אותו –
לרני ולירון נולדה תינוקת משגעת, שכמו יצאה מהאגדות ושמה בישראל הילי.

 hili1.jpg  hili2.jpg

 hili3.jpg  hili4.jpg

מזל טוב, חמודים, הרבה אושר גם לסבים ולסבתות, ששמחתם אינה יודעת גבול בפתח-תקווה ובדגניה ב',
נשיקות וחיבוקים שלוחים אליכם מכולנו.

ינו 262009
 

כדי לאוורר מעט את העיסוק האינטנסיבי בגורות, אני מבקשת לשתף אתכם באירוע אחר לגמרי שנכחתי בו.
במסגרת אירועי המוסיקה "לחלוצי הזמר והחנוך המוסיקלי בישוב העברי" בסמינר לוינסקי נערך אמש ערב מחווה לסבי, יהודה שרת. הערב בחלקו הראשון נקרא "משיחים ביהודה" וכלל הרצאות של אנשי שם שדברו על הלשון העברית של שרת, על אמנות במציאות, על הצומת של ציונות ופוליפוניה, על הקשרים משפחתיים ועל אישיותו הייחודית של שרת. החלק השני של הערב היה קונצרט "ואולי…" שבו שרו מקהלות מיצירות שרת, בליווי דברי קישור ובתוספת דברים שנשאו שלושה בני הדודים יקרים של אבי.
כל מי שנשא בערב זה דברים, היה מרשים בבקיאות שלו במוסיקה של שרת, גם המנחה, המנצחים והמקהלות עשו את עבודתם נאמנה במגבלות האוביקטיביות. אני מלאת הערכה והוקרה לכל מארגני ומשתתפי הערב שבחרו לעסוק דווקא ביצירת שרת, שאינה קלה לעיכול.
אבל, ויש אבל גדול – המארגנים חטאו ברצונם לפרוס את כל היריעה העצומה של שרת על כל סגולותיה, רב-גוניותה ועומקה. זה פורמט בלתי-אפשרי. זה פורמט שגוי מהיסוד, וזה בבחינת "תפסת את המרובה – לא תפסת". גם כמדובר בקהל איכותי שוחר זמר עברי, סבלני ומתעניין – והיה שם קהל מעולה שבמעולים – לא יתכן ש"משיחים ביהודה" במשך שלוש שעות רצופות, ולאחריהן מתכנסים לקונצרט (המכיל אף הוא המון מלל ופחות מידי מוסיקה) במשך יותר משלוש שעות נוספות.
תחַשבו את הסך-הכל (נטו. לא כולל קפה ונסיעות). פספוס גדול. חבל.

ביקורת של חגי חיטרון (אותה ראיתי לאחר כתיבת הפוסט).