ינו 282012
 

איריס ספרה שאגב חיתוך הסלט היא נותנת לדאפי (האחות של דילן מרשל"צ) ירקות טריים והקטנה טורפת. לכן בדקתי לאחרונה את הנושא גם עם דילן ומישל, ומסתבר שהם אוהבים פלפל (אדום/צהוב), אוהבים קולרבי, אפילו כמה חתיכות קטנות של כרוב (טיפונת כי זה יכול לעשות גאזים), ועל אהבתם הרבה לאבוקדו ספרתי כבר! בקרוב אבדוק איך הם עם גזר…
מאוד משעשע לראות אותם לועסים וכייף לתת להם מזון איכותי. הבעייה היחידה שנצטרך להתמודד איתה היא שדילן לא יתרגל לצַפות למשהו כל פעם שאני מכינה אוכל ליד השיש.

Comming soon:  ממתק מכבד בקר – טיפ אדיר מבית מטבחו של הד"ר!

ינו 222012
 

ערב שישי. סבא וסבתא של מישל  ודילן הגיעו מדגניה יחד עם הדוד אורי ובנו המתוק איתמר. כולם מסובים לשולחן בבית. דילן ומישל מקבלים במקביל את ארוחתם – קיבה טריה, והפעם בתוספת עצם שהגיעה עם הקיבה מהקצב, שתעניק להם הנאה בהתמודדות ממושכת, כפי שמידי פעם הם מקבלים עצמות.
במהלך הארוחה נשמעת לפתע יבבה ממישל – משהו מאוד חריג, לא מפוענח ולא ברור, שנפסק באופן חד אך הצליח להקפיץ את כולנו. חשבנו שמדובר בציפורן מתעגלת. לקראת סוף הארוחה אנחנו רואים את דילן מסתובב באי-שקט, כאילו משהו נתקע לו בגרון. אז הבנו ששניהם למעשה חיסלו את הארוחה כולל העצם! הופתענו ונבהלנו מכך. עצמות לרב משמשות להם להנאה ממושכת, אך בסוף הם משאירים אותן נקיות. כאן המצב היה אחר.
במהלך השבת חששנו שהעצם תיצור להם סתימה, לא היינו לגמרי שקטים בנוגע ליציאות שלהם, אך לא הצלחנו לבקר זאת. ההתנהגות שלהם היתה כתמול שלשום והם טיילו איתנו בבוסתן.
היום, יום ראשון בעת טיול הבקר שניהם עשו את צרכיהם ונרגענו. [בכ"ז בפעם הבאה לא ניתן להם עצם של קיבה].
שבוע טוב.

דצמ 262011
 

הנושא של התזונה הטבעית נמצא בעיני בחשיבות עליונה.
לכן אני מבקשת להפנות לפוסט קודם שנכתב בנושא: הכל אודות Raw Feeding .
לצערי הקישור למאמר הכל-כך חשוב של נטלי אהרוניאן, שהפניתי אליו בזמנו בהקשר זה שינה כתובת, והפך לקישור "שבור". מאחורי הקלעים ראיתי שגולשים רבים חיפשו על כך מידע, ויש לשער שהתאכזבו כשלא הצליחו להגיע למאמר.
אז ראשית – קבלו את התנצלותי. שנית – לאחר תקופת חיפושים ארוכה שלא הניבה תוצאות – היום סוף סוף מצאתי את המאמר האובד! מיד עדכנתי את הפוסט והוא מוגש כאן שוב. הכל כאמור בשל חשיבות הנושא.

נוב 062011
 

בעקבות מקרה מאוד מאוד עצוב שקרה פה בקיבוץ אתמול, אני מבקשת למקד בעזרתו של הד"ר את המזונות האסורים בתכלית האיסור למאכל כלבים. רשימה לא ארוכה. תפנימו היטב – ראו הזהרתם:

אסור בתכלית האיסור לתת שוקולד מריר, צימוקים וענבים*!

למעוניינים בקריאה נוספת.

* אנחנו דווקא נתנו לכלבים כמה פעמים ענבים, אמנם חתוכים ולכולם שלום, אך זה מה שהד"ר אמר.

אוק 132011
 

הד"ר חשף אותנו לפני כמה חודשים למזון יבש בשם אוריג'ן (orijen).
ניסינו.
טעמנו.
הופתענו.
טעימות גבוהה ביותר.
פורמולת מרכיבים איכותית מאוד.
עם דילן זה לא חוכמה, אבל העובדה שמישל אוהבת מצביעה באמת על משהו מיוחד, ששווה לשתף בו.
מוצר קנדי. מעט יותר יקר אבל שווה. קראו כאן על המזון ולכו לחפש בחנויות.
[אנחנו מאכילים בפורומלת בוגרים בשר אדום Regional red כמו זה שמופיע בתמונה ].

פבר 022011
 

היום מישל בת 4!!!

על המהפך שהתחולל בחיינו לפני ארבע שנים, עם בואה של מישל למשפחתנו – קוראי הבלוג יכולים להתרשם מכל אות ואות בבלוג. גם החיים האמיתיים "מחוץ לבלוג" משקפים זאת, יש להניח…

לכבוד יום ההולדת אפינו למישל ולדילן עוגיות כבד – מתכון שפורסם כבר כאן.
יצא מעולה! דילן לא עומד בריחות. מתכון פשוט נהדר.

מה נדרש?
1/2 ק"ג כבד (בקר או עוף)
1 וחצי כוסות קמח מלא
1 ביצה

מה עושים?
1. מבשלים את הכבד כ-20 דקות.
2. מערבבים את הכבד עם הקמח והביצה לבצק ריחני ונעים למגע (אני לא הוספתי קמח תירס שמופיע במתכון המקורי, כי לא היה לי ולא היה צריך).
3. מרדדים וקורצים צורות יפות (הפעם קורצו דובים, כוכבים ופרחים, ראו תמונה…).
4. אופים בחום של 175 מעלות כ-25 דקות (יוצאות עוגיות כהות בשל מרכיב הכבד).
5. מצננים ושומרים במיכל סגור במקרר.
משמחים את המתוקים מדי פעם, בעיקר בעת פרידות (בני המשפחה שומרים שלא אפריז בכך).

 

דצמ 262010
 

לאחרונה ערכנו לכלבים שקילה שאנחנו מאוד גאים בה. לפני שנספר על תוצאות השקילה נסביר שהיא מתבצעת בדרך מקורית – גוני נעמדת על המשקל עם דילן או עם מישל; הם נשקלים יחד (גוני ודילן או גוני ומישל); אח"כ היא שוקלת את עצמה לבד ומחשבים את ההפרש. השיטה נבדקה והתגלתה כמעולה ומדוייקת!
בכלל, הקורא המתמיד וודאי שם לב שנושא התזונה, בשונה מתקופות אחרות בעבר הלא רחוק, כבר כמעט ואינו מופיע בבלוג, וזאת משום שהכל הולך למישרין, Touch wood- דילן משפיע לטובה על מישל, הגישה שלו לאוכל היא פשוטה, הוא אוכל נהדר ומהכל ובלי קומפלקסים, וגם היא אחריו – פשוט ניגשת ואוכלת כמו שצריך. זה כייף גדול ואנחנו נהנים מכך שהדאגה הזו ירדה מסדר יומנו (ושוב -Touch wood).
ומה הם אוכלים? גם כאן פיתחנו תוכנית תזונה מעניינת – מחצית מהתזונה היא מזון יבש
(Belcando, puupy ) ומחציתה – גרונות וקיבה. השילוב בין יבש למזון נא נותן שקט נפשי שהכלבים נהנים מתפריט מאוזן ומלא. ממש לאחרונה אנחנו מנסים לשנות מעט את היחס, ונותנים מחצית מהתזונה גרונות ומחצית יבש או קיבה. התוכנית היא יומית וזה הולך לסירוגין: גרונות; יבש; גרונות; קיבה וחוזר חלילה.
אז נחזור להתחלה – כמה הם שוקלים? דילן (חצי שנה) שוקל 5.1 ק"ג ואמא שלו שוקלת 5.7 ק"ג. עבור שניהם זה משקל שיא שמבטא מסת גוף מצויינת. יש לציין שהשיצו נראים נהדר כשהם עגלגלים ואנו מאוד גאים בכך.  המסה מצויינת גם בהתחשב בפעילות הגופנית שהם נהנים ממנה בטיולים ובמשחקים איתנו, אחד עם השני, ובעיקר – עם כלבי השכונה. גם בנקודה זו בואו של דילן הגביר אצל מישל את הפתיחות, הביטחון והידידותיות שלה כלפי השכנים הולכי על-ארבע, וכייף לראות אותם משחקים, משתוללים ונהנים עם כלבים אחרים.

לקריאה נוספת – אחד או שניים – מה עדיף?  ובאנגלית –?One dog or Two

שבוע טוב!

אוק 022010
 

יומני שלום,

היום אני מבקשת לתאר בפנייך את נקודות החוזק, ולצידן את נקודות התורפה של דילן (שלושה וחצי חודשים).

נקודות חוזק
:
הוא מפותח מאוד מבחינה מוטורית.
הוא מטייל ומתנסה, פתוח וחברותי לעולם הסובב אותו.
הרגלי הניקיון שלו ממש-ממש טובים (למרות שאבא חושב שבלילה הוא גם צריך לצאת החוצה או להתאפק, אבל זה עוד לא קורה. צריך סבלנות, אבא).
הגישה שלו לאוכל פשוטה ועניינית, הוא אוכל כמויות שאני לא חולמת עליהן. בכלל, כל תוכנית התזונה שלו ושלי מוצלחת ומאוזנת, וזה בזכותו – יום אחד אנחנו אוכלים מזון יבש ויום אחר קיבה וגרונות, לסרוגין וזה הולך מצויין!
דילן בעל פרווה יפה, אחזקת זנב ויציבה גאה, חלוקת צבעים מרשימה, מבנה סימטרי, פנים יפות ובובתיות (זה לדברי הד"ר כי אנ לא אוביקטיבית).

לצד אלה לא אכחיש שיש כמה – לא הרבה…
נקודות תורפה:
Θ דילן למד ממני, כנראה, לנבוח… (לרוב גורים לא נובחים) וזה די מטריד את ההורים.
Θ דילן די נשכן ולמרות העצמות שנותנים לו הוא מציק. נכון שזה אופייני לגורים, אבל הנשיכות שלו לא הכי עדינות ונעימות לבני המשפחה (בהשוואה לנשיכות שלי כגורה).
Θ דילן מתעורר מוקדם, מעיר את ההורים בנביחות ומגלה התנהגות מאוד תובענית.

בהתייחס לנקודות התורפה – כאמא כבר למדתי, שכששמים את הדברים "על השולחן" קל יותר להתמודד איתם, והם מתמזערים כמעט מעצמם. לכן אני לא חוששת להודות בדברים ולהתבונן בהם נכוחה. בהתייחס לתורפה האחרונה – להורים יש כבר תוכנית פעולה – על כך בפוסט הבא.

מישל, אמא אוהבת וגאה

יול 032010
 

רק מקווה ומתפללת שהדברים שאכתוב להלן לא יעשו לנו עין הרע, טפו-טפו-טפו , כי היה לנו מספיק…

ובכן, הגורים או-טו-טו בני שלושה שבועות!  נראים נהדר, מקסימים ומתוקים, פקחו עיניים לאחרונה, יונקים כמו משוגעים (אפשר להסתכל על זה שעות), עגולים ותפוחים, רגועים, ישנים ושקטים, מתחילים להיות פעילים למרות שלא יותר מידי.
מישל אמא מעולה, מטפלת בהם בצורה מושלמת – נותנת  את עצמה להנקות, מלקקת ומנקה אותם (המצעים נקיים ואסתטיים!), וגם יודעת לקחת לעצמה את הזמן ולהתאוורר, למרות שלא מסכימה להרחיק לטיולים מעבר לכ-20 מטר…
בהמלטה הזו, כנראה משום שאנחנו כבר יותר רגועים ובעלי ניסיון, אנחנו לא שוקלים את הגורים, למרות שהתחושה שלנו היא שדילן ודאפי הרבה יותר שמנמנים בהשוואה לגורות בהמלטה הקודמת. זה כנראה קשור לכך שהם רק שני גורים, וגם המזון של מישל, שתמיד היה איכותי – הפעם הוא עשיר עוד יותר.
היא אוכלת (קצת) מזון יבש – רויאל קאנין מיני ג'וניור
היא אוכלת כבדים ולבבות שאבא שלה קונה לה (לרוב היא אוכלת זאת לא מבושל)
היא אוכלת בשר בקר
היא מלקקת גבינת סקי, ולאחרונה הוגשה לה אף גירסא של גבינה מעורבבת עם מעט טונה…
בקיצור – לא נראה שרע לה…
ואנחנו – אנחנו נהנים עד מאוד! המחשבה שאחד מהגורים ישאר איתנו משמחת וכייפית, ומצד שני קשה לחשוב שנוכל להיפרד מהמתיקות של השני, אבל יש עוד המון זמן עד שנידרש להחליט…
עד כאן לשבת זו. שבוע טוב.

מאי 082010
 

בימים האחרונים הבנתי, שהעובדה שיש לך בלוג יוצרת מידה של מחוייבות כלפי הקוראים, גם אם לא בא לכתוב או לא מתאים או מכל סיבה אחרת. אתם צודקים.
האמת היא , שלא קל לכתוב, כי התקופה האחרונה עם מישל מתסכלת, מלווה תחושת חוסר אונים ומועקה. מישל חכמה ברמות, מתַקשרת, מתוקה, יפה, חיונית, משעשעת – הכל פיקס פרט לכך ש… היא כמעט שאינה אוכלת. 
בעיית האוכל מוכרת לנו מאוד מההיסטוריה שלה, אך שמחנו עד מאוד, שהיא נפתרה בזמנו, כשגילינו את נפלאות המזון הנא, עליו דובר רבות. כנראה שגם מכך המפונקת שלנו התעייפה, ובמציאות של השבועות האחרונים היא עובדת על כמויות מינימום, שקשה לתאר (וכמובן שניסינו הכל כולל הכל-הכל-הכל).
בסיטואציה מעיקה זו עולים כל פעם מחדש הבדלי הגישה במשפחה, בין המצדדים בכך שאין מקום לדאגה, וכשהיא תחוש רעב – היא תאכל, לבין אלה שהדאגה מכל יום כזה קורעת להם את הלב, והם מוכנים להוריד את הירח כדי למצוא את המזון הנחשף.
האם יש הריון? לא יודעים.
אולי העדר התיאבון קשור לכך? לדברי הד"ר, לעיתים כלבות בתחילת הריון מורידות בכמויות המזון שלהן. למעשה לא בטוח שזה ההסבר, משום שזה התחיל עוד לפני המפגשים עם ארמני.
ידוע שכלבים אוכלים פחות בקיץ… כן, אבל כאן ומדובר בירידה מאוד דרמטית, בייחוד אם נקח בחשבון שיתכן שמישל כבר חודש בהריון וזקוקה למזון מועשר.
אולי מישל חולה? זה לא נראה כך. כאמור, לפי כל הפרמטרים האחרים היא חיונית ועליזה.
 helpless.jpg
עד כאן לסוף שבוע זה. בתקווה לימים טובים יותר…