יול 152012
 

עכשיו אפשר לספר, לשתף ולהתוודות – לפני כחודש דילן ומישל היו תחת מתקפת פרעושים חסרת תקדים. ספרנו על כך גם בהקשר לדאפי המתוקה שבאה לבקר אותנו וחטפה כהוגן…
למרות המקלחות עם שמפו נגד (ד"ר פט), ולמרות האמפולות הרוסיות, שבזמנו עזרו לנו מאוד – הם התמלאו בפרעושים והתגרדו כהוגן. האמת שכמעט שלא ראיתי את היצורים הדוחים האלה בעיניים, אבל הרגשתי, בהחלט הרגשתי – את הקאקי שלהם לאורך עמוד השדרה של המתוקים שלי, מסכנים קטנים.
הבנתי גם בדיעבד שהשהייה שלנו על הדשא היתה קטלנית. דווקא בימים החמים – העדפתי לא לקחת אותם לטיולים ארוכים אלא לתת להם לשחק על הדשא בצל עם חברים מהקומה השנייה. גם זה תרם כנראה להחמרה במצב. 
היה ברור שצריך לנקוט בכל האמצעים, ואכן  הם עברו תספורת הגונה אצל עירית ולאחריה כל אחד מהם קבל אמפולה של אדוונטג' לאורך עמוד השדרה.
נכון לעכשיו הם נקיים למשעי, לא מתגרדים,לא מבלים בכלל על הדשאים, יוצאים לטיולים מבוקרים, ואפילו  נכנסים למיטה שלי (כשאבא שלהם בחו"ל) – כייף גדול, ורק שימשיך ככה. תודה לעירית ותודה לאדוונטג'! אין מה לעשות – כשצריך אז צריך והמטרה מקדשת את האמצעים (גם אם מדובר בתכשיר כימי שאינו בריא).

בהזדמנות זאת, קבלו סרטון – איך לעבור את הקייץ בשלום, ד"ר דורון נרי:

אפר 292012
 

יובא כאן מידע בחשיבות עליונה!
בשבוע האחרון שמנו לב שדילן גורר את הישבן על המדרכות בעת הטיול. היינו בלחץ מחשש לתולעים. למרות שהוא קיבל תילוע לפני פחות משלושה חודשים העדפתי  לתת לתת לו חצי כדור נגד תולעים, לכל מקרה.
האם פעלתי נכון?
זהו, ש…לא ממש.
בבירור זריז אצל הד"ר הסתבר שפעולת התילוע אמנם לא מזיקה אך מקור הבעיה הוא אחר. וזאת יש לדעת:
מדובר בסתימה של התעלות האנאליות, שיש כלבים הסובלים מכך, בעיקר מהגזעים הפחוסים ובעיקר כלבים שמנמנים (דילן אמנם אוהב מאוד לאכול אך הוא לא שמנמן). אנחנו תפסנו את זה יחסית מוקדם, למרות שכשרואים את הכלב משתפשף על הישבן זה כבר שלב שבו הבלוטות/השקים נסתמו. בדיעבד הבנו שדילן התקשה לעשות קאקי לאחרונה – זה לקח לו יותר זמן והצואה היתה הרבה יותר רכה מהרגיל.  בעצת הד"ר נסענו אתמול ספיישל לידידה שלו מהקריות- ספרית כלבים שידעה לשחרר את הסתימה באמנות רבה. זה אמנם לא היה חרום אך העדפנו לפתור את הבעיה ללא דיחוי. מדובר בלחיצה ידנית ממוקדת, ריח לא הכי נעים לשנייה, מגבונים לחים ואנחנו אחרי הכל… דילן כמעט ולא התרגש מכך (ייבגניה, אין עליך!). 
לפי הידוע לנו עכשיו ווטרינרים עושים פעולה זאת ואפילו ללא תשלום. אם מזניחים או חושבים בטעות שלכלב יש תולעים – יכול להיווצר פצע ואפילו אפסס, והכלב יכול לסבול מכך.
למתעניינים – עוד הרחבה על התופעה מפי הווטרינר.
אלפי תודות לך, מורן ולך ייבגניה – אתם אלופים! רק בריאות!

פבר 142012
 

"הוא הקטן שבכלבים אך אמיץ כמו שמשון. הוא יכול להיות קצר ועצבני כמו ישראלי מצוי, אבל רך כמו חמאה בביתו עם בעליו…אם רצונכם בכלב בית מושלם – הוא האחד בשבילכם. מגן, מתריע, זול לאחזקה וקל לטיפוח, חם מאוד לבעליו ואוהב כלבים אחרים…".

לקריאת המאמר המלא של ד"ר אוהד טילס מרקוס – כנסו לכאן, ו לסדרת המאמרים שהוא מפרסם בבלוג שלו במקומון השרון – לחצו על התמונה (הד"ר, נוסף לכל גם חתיך…).


אגב, למורן יש צ'יוואוות כאלה – קטנים, מושלמים ומאוד איכותיים.

מאי 282011
 

לא לבעלי לב חלש.
ד"ר דורון נרי תעד ניתוח עיקור בכלבה. מרתק, אך כאמור לא קל לצפייה, ראו הזהרתם (אני התקשיתי לנשום וחשתי שהכלבה המנותחת היא מישל…).
יש למרפאה שלו ביוטיוב סרטוני וידאו נוספים ממש טובים, למשל על איך לעבור את הקיץ בשלום , הצורך בניקוי שיניים ועוד.

פבר 182011
 

קבלנו לאחרונה דרישת שלום מסאם, אחת משתי הגורות של מישל מהמלטה ראשונה, וכך כותבת מור, הבעלים שלה:

לא ידענו מתי הייחום, גם אצל סם קשה להבחין כי אין דם. בגלל זה פספסנו פעם שעברה.
הפעם כשהיתה נפיחות לקחתי אותה לוטרינר והוא עשה לה משטח, ואמר בדיוק מתי היא מוכנה לזיווג.
נפגשנו עם הזכר, שהיה מאוד מאוד בעניין. סם פחות, היא כל הזמן ברחה והיה צריך להחזיק אותה… אבל הזיווג הצליח ולאחר יומיים שוב. עכשיו מחכים לראות אם הקטנה תגדל…
בינתיים החזרתי אותה למזון גורים. כמובן שנמשיך לעדכן
באהבה, מור וסם

הקורא המתמיד לבטח נוכח לדעת, שהתופעות המתוארות אצל סאם דומות לאלה שהיו למישל. והנה התמונות של המתוקה – תוכלו להתרשם מהגרדרובה העשירה שיש לה…

דצמ 142010
 

איך גולשים מגיעים לבלוג של מישל, כלומר מה הם מקלידים במנועי החיפוש שמביא אותם לבלוג?
להלן כמה דוגמאות לנושאים, שיש להניח שמעניינים רבים מכם:
רבים שואלים על ההסכמים המקובלים בזיווג כלבים (הסכמי הרבעה).
אז… מה שידוע לי שיש שתי וריאציות וזה תלוי במה שמסכמים הבעלים של הזכר והנקבה. רוב בעלי הזכרים מבקשים לקבל תמורת ההרבעה גור מהשגר. יש כאלה שמבקשים סכום כסף, אותו הם יכולים לקבל לרוב ממש לאחר ההרבעה ובלי קשר להמלטה. כמו לכל דבר בחיים, כך גם כאן – לכל הסכם יש את היתרונות והחסרונות שלו.

בקרב בעלי השיצו בקיבוץ מתעניינים איך הכלבים שלנו נראים כה יפה, נקיים ובעלי פרווה מטופחת.
ראשית, הם לא תמיד כ"כ נקיים ומטופחים, אבל אנחנו באמת משתדלים, והם כידוע לא מהכלבים המשוטטים ללא השגחה (אבל זה רחוק מהסטנדרטים של כלבי השיצו המוצגים בתערכות כמובן). הזכרנו כבר את שגרת הטיפוח בבוקר – זה הרגל טוב,  ששומר עליהם במצב סביר. בנוסף, מישל מסופרת באורך פרווה בינוני  שנוח לשמור עליו, ועדיין היא לא נראית שדופה, כמו ששיצואים נראים כשהם מסופרים קצר-קצר. דילן בן שישה חודשים, ועדיין נהנה מפרווה גורית איכותית, שאמורה להתחלף בגיל שמונה חודשים, ואז צפוי שיהיו יותר קשרים ונאלץ לספר אותו (אם לא לפני-כן). מעבר לכך אנחנו רוחצים להם את כפות הרגליים אם הם חוזרים מלוכלכים ומשתדלים להקפיד על ניקיון סביר, שיהיה לנו נעים לחבק אותם ובלי שנחוש שאנחנו משתעבדים לכך. חשוב להזכיר גם שהשיצואים עצמם הם כלבים נקיים ויודעים לשמור על עצמם יפה!

המון שאלות, הכל חשוב, הכל מעניין.

  • האם מוציאים בפעולת העיקור רק את השחלות או את הרחם והשחלות?
  • מה תהליך ההחלמה הצפוי לאחר העיקור?
  • לאחרונה דילן השמיע קולות של נחירה שלא פסקו למשך כשתי דקות. דאגנו נורא – מה זה צריך להביע?!
  • למה השיצו סובל מנשירת שיער? – זה בניגוד למאפייני הגזע. זה אגב נושא שמטריד הרבה גולשים, גם קונים פוטנציאליים שבדרך כלל שואלים האם השיצו משיר שיער.

חלק מהמידע נמסר מהד"ר, ואת כל התשובות תוכלו לקרוא במדור "שאלות נפוצות", המתעדכן חדשות לבקרים.

נוב 012010
 

כפי שהבטחנו – מעדכנים אודות מישל. זה לא יהיה קצר, בשורה האחרונה, לממהרים – הכל הלך על העוקם!
זה פשוט בלתי יאומן איך הדברים לא הולכים לנו  בקלות (כמו סיפורי הגורים שלנו, כאשר אצל אחרים הכל חלק, דווקא כי הם פחות מתרגשים, פחות מודאגים, לוקחים בקלות…? אין הסבר אחר- חוקי מרפי חזקים מכל!).
אז מה היה? מישל בצום משבת בערב, בבקר למחרת הגענו ב-09:00 למרפאה בפרדס-חנה. אבא של מישל המשיך עם דילן לפנסיון אצל הד"ר באדירים ואני נשארתי עם מישל. עד כאן הכל כשורה.
בשעה 09:00 הפסקת חשמל. גילי מחליטה לתת למישל את המורפיום-אייס כדי לתת לחומר לעבוד עד תחילת הניתוח. הכל מתנהל ביעילות וזריזות. אני תוהה אם אפשר לנתח כשאין חשמל ומקבל חצאי תשובות. מישל מנומנמת ומקיאה, כצפוי, בעקבות מתן הסם. הפסקת החשמל מתארכת ובטלפון לחברת החשמל מתברר שהיא לא תהיה קצרה. מישל ממוסטלת, ולאחר כשעה בעודנו מתלבטים על המשך צעדינו והאם להשאיר את דילן אצל הד"ר (אבא של דילן רואה שלדילן הקליטה שם קשה עד מאוד), אני מבררת אפשרות לעשות את העיקור אצל ווטרינרים אחרים שאני מכירה מחדרה, ללא הצלחה.
הפסקת החשמל מתארכת, ואז מתברר שיוכלו לקבל אותנו במרפאה של ד"ר רוני לבון בנתניה. לדברי גילי זו מרפאה גדולה, וד"ר לבון נחשב ווטרינר מוכר. חשוב להבין שמבחינת העיתוי המורפיום משפיע למשך שש שעות, ולפני הנתוח צריך לבצע סטרילזציה של הכלים שעורכת כשעה, אם הבנתי נכון. בנוסף כמובן צריך ששני ווטרינרים יהיו זמינים לביצוע הניתוח (אחד מנתח והשני מרדים). בנקודה זו אני נוטה ללכת על נתניה, אבא של מישל בטלפונים אינסופיים בענייני עבודה, כבר איבד מזמן את העצבים ורוצה רק לחזור הבתיה לעבודה שהפסיד…
אם אני לא טועה (לא הייתי בהכרה מלאה) – בסביבות 11:00 החשמל חזר לפרדס חנה! גילי ויגאל עסוקים במקרה חרום של כלב שעבר תאונת דרכים ונקלעים ללחץ זמן עם ניתוח העיקור שלנו. פרט לכך ולמרות שהחשמל התייצב הם מביעים חשש שבמהלך הניתוח יהיו הפסקות חשמל חוזרות. אבא של מישל מגיע למרפאה. אנחנו עוזבים את המרפאה עם מישל התשושה, בתחושה לא קלה בדרכנו לנתניה. גם שם אנחנו כבר בדקה ה-90 מבחינת לו"ז שלהם…
To make a long story short כי אתם כבר בטח תשושים רק מהסיפור- הגענו למרפאה בנתניה. התקבלנו במאור פנים ובחמימות רבה ע"י איריס הסייעת (בתמונה מימין), שללא שהות מיותרת התקינה למישל עירוי – עד לשלב הזה הייתי איתה – והיא נותחה ע"י ווטרינרית מקסימה ששמה ד"ר ענבל פלד (בתמונה משמאל), שמנתחת במרפאה של לבון כבר 10 שנים.

בסביבות 14:00 הוציאו לנו את מישל, שבר כלי יפה מתוק וקטן, עם חתך עדין של כ-5 ס"מ כשהיא רק מראה סימנים ראשונים של התאוששת. הלב נחמץ. הגענו הביתה סחוטים בסביבות 16:00.
במהלך הערב – פרט לאנטיביוטיקה ומשכך כאבים היא לא אכלה כלום ושכבה ללא תנועה. המעט שהסכימה – Nutrical תוסף הפלא עליו נכתב כסר כמה וכמה פעמים בבלוג (חובה1)! גם הדיווחים מדילן לא הקלו את המצב.
לילה מעיק. אבא של מישל מתפקד במיטבו.
והבקר, בעת כתיבת שורות אלו – תפנית! כאשר אני מגיעה הביתה – מישל מחכה לי בחוץ, הזנב למעלה ונדמה שאפילו מכשכשת בו מעט!!!
בתכנון בצהריים:
א)  להביא לה מרק עוף מזין בתקווה ש…
ב)  לשקול מחדש את החזרתו המוקדמת של דילן, כי אולי, וזאת לא נדע כנראה לעולם – יתכן והגעגועים של מישל לדילן הם פקטור יותר משמעותי מהסיכוי שהוא יקפוץ ויכאיב לה (וכמובן שמבחינתו של דילן, שלמרות שהוא שולי בסיפור – צריך לזכור, שעוד לא מלאו לו חמישה חודשים והוא למעשה אף פעם לא התנתק מאמא שלו… קטנצ'יק שלנו).

אוק 292010
 

אני מבקשת לשתף אותכם בהחלטה דרמטית שקבלנו לאחרונה.

א) רקע
לא אכנס למכלול השיקולים, אך חשוב לציין, שלא היה לנו הרבה זמן להתלבטויות והשתהויות, כי הייחום האחרון של מישל היה לפני שישה וחצי חודשים. כפי שהוסבר היה ברור שנדָרש לעקר/לסרס את מישל או דילן, וכן היה ידוע שאם מדובר במישל – לא רצוי לבצע את העיקור בעת הייחום, שצפוי להיות בחודש הקרוב (למישל היו אמנם מרווחים גדולים בין הייחומים הקודמים, אך לדברי הד"ר בעקבות ההמלטות המרווחים מצטמצמים).

ב) ההחלטה
אז בלב כבד התקבלה ההחלטה שעלינו לעקר את מישל, וכדי לצמצם את המתח המתלווה לה, קבענו לכך כבר תור ליום ראשון הקרוב 31/10 בשעה 09:00 אצל גילי ויגאל במרפאה הויטרינרית בפרדס-חנה.

ג) הכנות מוקדמות
מישל צריכה להיות בצום (מותר לה לשתות) החל מ-21:00 בערב של שבת. לפי עצתו של הד"ר נביא אליו את דילן לשניים-שלושה ימים, כדי לאפשר למישל החלמה מלאה. הד"ר מעריך שכמו שהוא מכיר את דילן, הוא צפוי להסתגל יפה ללהקה שלו, ולא ייגרם לו שום נזק. מצד שני הוא מעריך שהיות ומישל כלבה עדינה, רגישה  ומפונקת, היא צפויה לעבור ימים לא קלים לאחר הניתוח, ולכן צריך לאפשר לה מקסימום מנוחה ושקט, בלי הקטנצ'יק…

ד) מה צפוי לנו?
העיקור הוא למעשה ניתוח להוצאת הרחם והשחלות. הניתוח נערך בהרדמה מלאה, והוא נמשך כ-3/4 שעה. אנחנו מתכוונים להישאר במרפאה בזמן הניתוח ולקבל את פניה של מישל כשהיא תתחיל להתאושש, המתוקה. בתקווה שהכל יעבור בשלום.

היו עימנו. נשתף בהמשך קורותינו במהלך השבוע הבא.
שבת שלום!

דצמ 262009
 

עוד סרט טוב מ"עובדה", הפעם של יגאל מוסקו, אודות בית החולים הווטרינרי בבית-דגן.
מעבר לרמת שירותי הבריאות הגבוהה, שטוב לדעת שקיימת בארץ (ושלא נזדקק) אהבתי והתחברתי לעובדה, שמוסקו נתן ביטוי מרגש לסיפורים האנושיים המתארים את עוצמת הקשר בין האדם לבעל החיים. שווה צפייה!