פבר 182011
 

קבלנו לאחרונה דרישת שלום מסאם, אחת משתי הגורות של מישל מהמלטה ראשונה, וכך כותבת מור, הבעלים שלה:

לא ידענו מתי הייחום, גם אצל סם קשה להבחין כי אין דם. בגלל זה פספסנו פעם שעברה.
הפעם כשהיתה נפיחות לקחתי אותה לוטרינר והוא עשה לה משטח, ואמר בדיוק מתי היא מוכנה לזיווג.
נפגשנו עם הזכר, שהיה מאוד מאוד בעניין. סם פחות, היא כל הזמן ברחה והיה צריך להחזיק אותה… אבל הזיווג הצליח ולאחר יומיים שוב. עכשיו מחכים לראות אם הקטנה תגדל…
בינתיים החזרתי אותה למזון גורים. כמובן שנמשיך לעדכן
באהבה, מור וסם

הקורא המתמיד לבטח נוכח לדעת, שהתופעות המתוארות אצל סאם דומות לאלה שהיו למישל. והנה התמונות של המתוקה – תוכלו להתרשם מהגרדרובה העשירה שיש לה…

אוק 032008
 

[איפה היינו? האם זה מעניין בכלל מישהו? לטובת מי שבכ"ז עוקב אחר השתלשלות העניינים, ואנחנו יודעים שיש כמה כאלה] –
כמתוכנן עלינו שוב צפונה לדפנה ביום ד', ושם נערך מפגש חוזר עם ארמני. למעשה, המפגש הזה היה דומה לקודמו- ארמני להוט למישל, נחוש ומתמיד בניסיונות הזיווג. מישל מצידה מראה סימנים מינוריים לשיתוף פעולה פאסיבי, והתוצאה – העדר הדבקה.
סנדרה והילדים, במחווה נוגע ללב (תודה!) הסכימו שנקח את ארמני איתנו, ולאחר מנוחת לוחמים יזומה הגענו לליאור, שלדברי מורן הוא המומחה לזיווגים…
את מה שראו עיניינו קשה לתאר במילים – ליאור, במומחיות ובקור רוח ידע לתמוך בנסיונותיו העקשים של ארמני, לשפר את הפוזיציה של מישל ובעיתוי מדהים ברך ב"מזל טוב". לתדהמתנו נוכחנו כי שני הכלבים "נדבקו" אחד לשני למשך כ-40 דקות! פעולה זו חזרה על עצמה עם ליאור רב-האמן גם אתמול, והיום, יום שישי נדמה כי ההורמונים נרגעו, עימם גם ארמני,  והשקט חוזר למעוננו.
אנחנו מקווים שהניסיונות היו פוריים, ואם אכן יש הריון – ההמלטה צפויה 63 יום ממועד ההרבעה הראשון. ברור שנעדכן.
dafna44.JPG
שבת שלום!
*** עדכון של הדקה ה-90: אחה"צ ראינו שהלהט של ארמני חזר. לא הססנו וטסנו לליאור, רב האמן. זווג שלישי במהלך שלושת הימים האחרונים! מרוצים עד מאוד.

ספט 302008
 

ערב ראש השנה תשס"ט.
לפני שהגענו לגמלא לחוג עם המשפחה את החג, הצפנו אחה"צ לקיבוץ דפנה (סוף העולם, ימינה) לפגוש את ארמני.
המתוק היה מאוד החלטי בניסיונות הזיווג של מישל, עבד קשה, התנשפף וקפץ עליה ללא הפסקה. למעשה הוא לא עזב אותה לרגע במשך השעתיים שהיינו שם. היא מבחינתה היתה מוכנה להשתובב, להסתובב איתו בדשאים המדהימים ובבוסתני הפרי של דפנה, אבל לא מעבר לכך. מפאת צינעת הפרט של הקוראים לא ניכנס לתאורים יותר מפורטים של הסיטואציה.
בהתייעצות online עם מורן עלו שתי השערות:
1. לאור החלטיותו של ארמני המנוסה מישל בשיא ייחום, אך היות והיא פונקת, מופנמת, לא בוגרת ולא מנוסה עולה קושי להיזדווג, למרות שהתנאים בשלו.
2. לאור הכרות עם אמה וסבתה של מישל – בדומה להן היא מודעת לצרכים שלה, יודעת לעמוד על דעתה ואינה קלה להשגה, משמע, מישל כנראה אינה מוכנה לזיווג כי אינה בשיא הייחום.
אנחנו נטינו לקבל את ההשערה השנייה, והחלטנו שעם כל הקושי שבדבר, נעלה צפונה שוב, ביום ד'. יתכן ואז נוכל לקחת איתנו את ארמני למעגן-מיכאל, מה שיקל מאוד על האופרציה.

חג שמח!

* יש תמונות חדשות מהמפגש בגלרייה.

ספט 272008
 

הייחום של מישל נמשך אך אנחנו מתקשים להצביע על אינדיקציות ברורות באשר ליום ליום הקריטי. היא מלקקת עצמה ולא משאירה סימני דם, ולכן קשה לדעת איפה היא עומדת במחזור הייחום. הסתמכנו על כך שנוכל להפגיש אותה עם ארמני באופן יומיומי, ועל כך שלדברי מורן הוא מנוסה ו"הוא כבר ידע".
מה שלא צפינו הן הנסיבות החדשות שנוצרו – ארמני נסע אתמול באופן לא צפוי צפונה למשך שבוע, בשל אבֶל במשפחה. אנחנו משתתפים בצערה של סנדרה.
היות והבנו שארמני משמש משענת חזקה לילדים בשעתם הקשה, לא ניתן להביא אותו למעגן-מיכאל כפי שהיינו רוצים.

מה האפשרויות שעומדות לפנינו במצב העניינים החדש?
1. לסוע צפונה למפגש עם ארמני. יש לקחת בחשבון שהנסיעה רחוקה, וההימור גדול לאור העדר אינדיקציות חד-משמעיות*.
2. להפגיש את מישל עם זכר מזדמן מהאינטרנט. האינטרנט מלא בזכרים זמינים מהאיזור שישמחו לזווג את מישל (תמורת גור). כולם לדברי הבעלים יפים ומעולים. יש לקחת בחשבון שאנחנו יכולים לאבד את הבטחון באיכות קוו הגידול שהיה לנו בהרבעה עם ארמני; לקנות חתול בשק או שיצו בשק; להמר על בעיות גנטיות, או על זכר שהוא גדול במידותיו ביחס למישל.
3. לדלג על ייחום זה עם כל המשתמע מכך.
4. להרביע עם זכר אחר שמורן מכר. זכר זה צעיר ולא מנוסה, ויש לו גם קרבת משפחה למישל. הכלאה עם קרוב משפחה  (Inbreeding)  אינה רצויה.
5. לקנות מוטרינר ערכת ייחום, שעשויה לתת מידע מהימן על מועד הייחום, ועל בסיס מידע זה להגיע במועד האופטימלי צפונה לארמני*.

* הפוטנציאל של הרבעה בצפון הוא מעט פחות טוב, כי ארמני אינו ב"מגרש הביתי" שלו.
דילמות. נשקול צעדינו. נעדכן בהמשך.
שבוע טוב.

ספט 232008
 

היום הבחנו שאיבר המין של מישל גדל, התנפח והתקשה באופן משמעותי! עד כדי כך שהיא היתה מאוד רגישה ולא איפשרה לנו לגעת באזור. בביקור הבוקר אצל ארמני הוא אכן ריחרח את מישל ביתר רצינות, אך לא מעבר לכך.
בשעות הצהריים הבחנו לראשונה גם במעט דימום פנימי, מלווה בריח קל. מישל דאגה ללקק ולנקות את עצמה, כך שכמעט ולא הותירה עקבות. הממצא המרעיש גרר את  אבא של מישל לרוץ בהול לארמני… ואכן, נערך אצלו ביקור נוסף בצהריים, וגם הוצאנו אותו בהזדמנות זו לטיול (כייף לגדול לטייל עם שני שיצואים מתוקים כאלה!). מה שבלט בטיול המשותף היה דווקא התעניינותו הרבה של עזיז רז, כלב הוויפט השובב במישל. גם בייחום הקודם, שהיה מאוד מינורי – הוא הראשון מבין כלבי הקיבוץ שהגיב למישל. מחמיא.
לדברי מורן למעשה אנחנו רק בתחילתו של התהליך, היות ויש לספור תשעה או עשרה ימים מיום הדימום, מה שאומר שהימים הקריטיים יהיו רק לאחר החג. נדרשת מכולנו סבלנות רבה. לא קל.
עד כאן להיום.
נשתדל בתקופה הקרובה לתאר באופן המיקרוסקופי ביותר את התפתחות התהליך.