בעקבות מקרה מאוד מאוד עצוב שקרה פה בקיבוץ אתמול, אני מבקשת למקד בעזרתו של הד"ר את המזונות האסורים בתכלית האיסור למאכל כלבים. רשימה לא ארוכה. תפנימו היטב – ראו הזהרתם:
למעוניינים בקריאה נוספת.
* אנחנו דווקא נתנו לכלבים כמה פעמים ענבים, אמנם חתוכים ולכולם שלום, אך זה מה שהד"ר אמר.
מוקדש בידידות לחופי ואחרים הטוענים, בצדק, שקצת הזנחתי לאחרונה את הבלוג.
אז מה היה לנו לאחרונה?
דילן עשה התקפות נשימה, שלמען הגילוי הנאות ייאמר, שלא ספרנו עליהן עד היום. זאת תופעה שהצליחה להדאיג אותנו, למרות שלא אובחנה עד הסוף. בתקופות הקשות נתנו לו קורטיזון (פרדניזון), אך למעשה יתכן שמדובר באלרגיה (ואז האפשרויות הן אינסופיות), ויתכן שיש בעיה מבנית (שאותה אולי ניתן לאבחן בעזרת CT). נכון לעכשיו טפו-טפו-טפו הוא בסדר גמור, המתוק, ונקווה שלא עוד.
מישל שהיתה בריאה ונשמה היטב לאורך כל התקופה, דווקא כשדילן התחזק – החליטה להדאיג אותנו ועשתה גם היא תרגילי נשימה – איזו ווריאציה אחרת שדמתה להתקררות. סדרות של נשימות קצרות שהסתיימו באפצ'י… משהו שנראה על-פניו פחות מדאיג, אך החליש אותה בשל האינטנסיביות. הצטיידנו במרשם מגילי, למקרה שזה יתחזק, שהעלתה את האפשרות שמדוטבר בגירסא קלה של שעלת…
נכון לעכשיו דילן ומישל נושמים נהדר, באופן שקט וככפועל יוצא – עליזים, שמחים, משחקים ומחוזקים… טפו-טפו-טפו (אני מאוד מאוד מפחדת מעין הרע, דיר בלאק!).
כמו כולנו בחגים – הם היו עימנו באירועים משפחתיים ובנסיעות, אכלו נהדר, נהנו מסטייקים ושאר מעדנים לא שגרתיים (דילן שוקל 6.5 ק"ג! בלתי יאומן, לא רגילים למאסות כאלה).
השבוע ננסה להחזיר אותם לתלם מבחינת החזרה למזון השגרתי והרצוי, הכולל גרונות-קיבה-מזון יבש.
לסיום אנקדוטה וטיפ לצידה:
האחות של מישל ודילן, זו המתכחשת לקיומם תרה נואשות אחר ריח טוב ש"הסתובב" בסלון (לבנות במשפחה חוש ריח שאינו נופל מזה של דילן ומישל). בחיפושיה אחר מקור הבושם ניסתה להריח אותי , אך לשווא. לאחר כמה שניות נתתי לה להריח מגבת קטנה שבה ניקיתי לפני-כן את פניהם של דילן ומישל (לא ספרתי לה זאת). היא יצאה מגדרה ובקשה שאקנה גם לה לצבא את הסבון…
כשאנחנו מנשקים את הכלבים אנחנו אוהבים שהם יריחו טוב, לכן אני מנקה אותם לאחרונה, בעיקר את אזור הפה והעיניים – במטלית לחה, שאני טובלת במים עם טיפונת ג'ונסון אמבט (שרינק אחד). מאז ומתמיד אהבתי את המוצרים של ג'ונסון. אדיר!
הד"ר חשף אותנו לפני כמה חודשים למזון יבש בשם אוריג'ן (orijen).
ניסינו.
טעמנו.
הופתענו.
טעימות גבוהה ביותר.
פורמולת מרכיבים איכותית מאוד.
עם דילן זה לא חוכמה, אבל העובדה שמישל אוהבת מצביעה באמת על משהו מיוחד, ששווה לשתף בו.
מוצר קנדי. מעט יותר יקר אבל שווה. קראו כאן על המזון ולכו לחפש בחנויות.
[אנחנו מאכילים בפורומלת בוגרים בשר אדום Regional red כמו זה שמופיע בתמונה ].
הד"ר נתן לנו הקיץ לנסות אמפולות נגד פרעושים וקרציות שאותן הוא מקבל מרוסיה.
ניסינו. תוצאות מעולות!
הודות לאמפולות האלה עברנו קייץ ממש נהדר!
מדובר באריזה של ארבע אמפולות שעושות את העבודה כמו שאף תכשיר לא עושה – תשכחו מאדוונטג', מאדוונטיקס, תשכחו מפרונטליין, קילטיקס ואחרים. ועוד לא דברנו על המחיר הזעום, ממש בדיחה.
בקיצור – ממש ממש שווה לבקש ממשהו שנוסע לרוסיה.
הנה סריקה של האריזה (לא מצאנו רמז לתכשיר ברשת):
חברה ספרה שהשיצואית שלה סבלה לאחרונה מדלקת אזניים קשה, והם נאלצו לעבור ניתוח בהרדמה מלאה, שכרוך כמובן גם בהוצאה כספית לא קטנה. כשהיא ספרה לי הבנתי שהיא למעשה לא היתה מודעת לצורך בשמירה על אזניים נקיות.
לכן מצאתי לנכון לצרף קישור מצויין שמצאתי בנושא.
השורה האחרונה היא שכשמדובר בשיצו חשוב מאוד להקפיד למרוט את שיער האזניים מידי כחודש-חודשיים (אצלנו אחראי על כך אבא של מישל). זאת פעולה לא הכי נעימה, אבל אם לא מזניחים היא לא כ"כ כואבת. יש טלק טוב בשם Bio-Groom Ear Fresh שעוזר מאוד לאלחש את המקום לפני המריטה.
נתקלתי באתר PetNet במאמר על שימוש בשמנים אתריים , למשל בהתמודדות עם פשפשים וקרציות.
אני חושבת שזה יכול לעניין רבים בתקופה זו של חודשי הקייץ.
אנחנו שמנו לדילן ומישל בלית ברירה אמפולות של חומרים כימיים (כי זה היה לנו מאוד חשוב וכי זה עובד, כי הם מבלים הרבה על הדשא ומשחקים עם כלבים אחרים).
לפחות במרווחים בין הטיפולים בכוונתנו לשים להם שמן אתרי לבנר (מדולל) . בתקווה שישמור עליהם עוד יותר ובהזדמנות גם יריח טוב…
מזל טוב לסאם המתוקה, הבת של מישל מהמלטה ראשונה, שהמליטה הלילה שלושה גורים!
סאם עשתה זאת כמו גדולה – לדברי מור במהלך שעה וחצי היא המליטה את שלושת הגורים. לאמא ולגורים שלום.
שיהיה בהצלחה, מחזיקים לכם אצבעות!
מור, לבקשתך – קבלי תמצית ההוראות מהד"ר לימים הראשונים שלאחר ההמלטה:
קבלו תמונות של דילן ומישל לאחר תספורת
קבלו עדכון קצרצר ממש טרי מהיום לפני היציאה לפגרה -
מסתבר שממש לא קל למצוא ספרית…
לאחר שלצערנו ליאור לא יכול היה לספר אותנו – התחלנו לחפש ספרית. עירית מהקיבוץ מאוד חמודה, סיפרה את מישל, אבל חשבנו שאולי ראוי שאת דילן על פרוותו המפוארת תספר ספרית בעלת יותר ניסיון ומקצועיות (אבא שלו חשב שהוא חייב להיות מאוד מושך כדי ש"הבחורות" יגיעו…).
קבלנו המלצות מאוד חמות אודות מקצועיותה של ק' ממושב צפוני באזור. היא אכן נשמעה טוב, אבל נפרדנו כידידות לאחר שהיא אמרה שאינה מרשה לבעלים להישאר עם הכלב בזמן התספורת (איו מצב. נורא!).
לאור זאת קבענו עם ע' מזכרון, אך הסתובבנו כלאחר שבאנו, לאחר שלא הודיעה לנו על איחור, ובעיקר לאחר שנהדפנו קשות מריח סיגריות שעישנה בעת תספורת של חתול סיאמי (פוי!).
בעודנו נוסעים עם דילן ומישל ערכנו בירור טלפוני זריז עם חברה, שהמליצה על ל' מזכרון. ל', ספרית מבוגרת בעלת ניסיון רב - שנים נשמעה מאוד חמודה בטלפון, אך אמרה בנימוס שהיא מלאה עד ערב פסח… (כל הכבוד!). היא המליצה על ט' – קולגה שלה ממושב סמוך לנו. עדיין עם דילן ומישל באוטו התקשרנו ל-ט', שעשתה רושם בהחלט טוב, הסכימה אפילו לקבל אותנו מחר רק ש… לא היתה בטוחה שהמחיר יתאים לנו - תספורת כולל טיפוח עולה אצלה 190 ש"ח (אצל האחרות 150…).
בשלב זה הוחלט פה אחד: חוזרים הביתה לעירית הספרית מהקיבוץ (95 ש"ח, נגיש וחביב, מחיר סביר, ויותר מהכל – עירית משוגעת על כלבים!).
* תמונות – בקרוב
* להלן תשובתן של ספריות הכלבים…
זה באמת באמת רק בשביל הקטע, ורק אם עוד לא עייפתם –
לאחר שהשיצו נקי למשעי קבלו הפעם את מלאכת הכנת הקוקיות…
תגובות אחרונות