"הוא הקטן שבכלבים אך אמיץ כמו שמשון. הוא יכול להיות קצר ועצבני כמו ישראלי מצוי, אבל רך כמו חמאה בביתו עם בעליו…אם רצונכם בכלב בית מושלם – הוא האחד בשבילכם. מגן, מתריע, זול לאחזקה וקל לטיפוח, חם מאוד לבעליו ואוהב כלבים אחרים…".

לקריאת המאמר המלא של ד"ר אוהד טילס מרקוס – כנסו לכאן, ו לסדרת המאמרים שהוא מפרסם בבלוג שלו במקומון השרון – לחצו על התמונה (הד"ר, נוסף לכל גם חתיך…).


אגב, למורן יש צ'יוואוות כאלה – קטנים, מושלמים ומאוד איכותיים.

 

 לעיתים קורה שמישל נוהמת לעבר גוני. לאור העובדה שמישל כלבה שקטה ונינוחה זה מצליח להפתיע את גוני והיא כל פעם נעלבת מחדש. זה קורה כשגוני  באה אל מישל כשהיא (מישל) שרועה בנינוחות על הפןף, ועוצמת האהבה והאנרגיות כנראה שאינן מתאימות למישל באותו רגע. לכן היא נוהמת לעברה, ומצליחה לגרום לגוני להיבהל מעט. אנחנו מכירים את התופעה, לא הבנו אותה, ורק אמרתי לגוני  שלא תבוא אל מישל בעוצמתיות כזו כשהיא במצב רגוע.
לאחרונה הגעתי לאתר חדש  של נעה שפלר שמטפלת בכלבים בגישת Marker Training , שעזר לי להבין את התופעה, וכך מסבירה נעה:

"…אבוי!  הכלב [אריק] נהם על הבן שלי [דין]!  שומו שמים!  האם זה אומר שהכלב צריך מיד לעוף מהבית?  האם אריק חטא בחטא איום ונורא – הפרת אמון קטסטרופלית – בזה שהעז לנהום על ילד?  ממש לא.  אריק ביקש מדין, בצורה יפה ומנומסת (בכלבית), שירד לו מהבטן.  האם זה אומר שהכל בסדר ואפשר להמשיך כאילו לא קרה דבר?  גם לא.  דין צריך ללמוד להיות יותר עדין עם אריק, ואריק צריך ללמוד שזה לא כ"כ נורא כשילדים קטנים עושים לו דברים מוזרים …חשוב להבין שנהמות זה דבר טוב. כן כן, קראתם נכון: נהמות של כלב הן דבר טוב – כי הן תקשורת חשובה לגבי דברים שמפחידים את הכלב, או לא נעימים לו, או סתם כאשר מספיק לו והוא רוצה שנפסיק את מה שאנחנו עושים לו.  לצערי הרב, אנשים רבים (כולל מאלפים רבים) מגיבים אל הנהמה של הכלב בתוקפנות משלהם ובכעס…"  

בלי להכיר, יש לי רושם שיש הרבה מה ללמוד מנועה. ממליצה לכם לגלוש באתר  הייחודי והמעניין (כמובן שהתווסף למומלצים).

 

איריס ספרה שאגב חיתוך הסלט היא נותנת לדאפי (האחות של דילן מרשל"צ) ירקות טריים והקטנה טורפת. לכן בדקתי לאחרונה את הנושא גם עם דילן ומישל, ומסתבר שהם אוהבים פלפל (אדום/צהוב), אוהבים קולרבי, אפילו כמה חתיכות קטנות של כרוב (טיפונת כי זה יכול לעשות גאזים), ועל אהבתם הרבה לאבוקדו ספרתי כבר! בקרוב אבדוק איך הם עם גזר…
מאוד משעשע לראות אותם לועסים וכייף לתת להם מזון איכותי. הבעייה היחידה שנצטרך להתמודד איתה היא שדילן לא יתרגל לצַפות למשהו כל פעם שאני מכינה אוכל ליד השיש.

Comming soon:  ממתק מכבד בקר – טיפ אדיר מבית מטבחו של הד"ר!

 

ערב שישי. סבא וסבתא של מישל  ודילן הגיעו מדגניה יחד עם הדוד אורי ובנו המתוק איתמר. כולם מסובים לשולחן בבית. דילן ומישל מקבלים במקביל את ארוחתם – קיבה טריה, והפעם בתוספת עצם שהגיעה עם הקיבה מהקצב, שתעניק להם הנאה בהתמודדות ממושכת, כפי שמידי פעם הם מקבלים עצמות.
במהלך הארוחה נשמעת לפתע יבבה ממישל – משהו מאוד חריג, לא מפוענח ולא ברור, שנפסק באופן חד אך הצליח להקפיץ את כולנו. חשבנו שמדובר בציפורן מתעגלת. לקראת סוף הארוחה אנחנו רואים את דילן מסתובב באי-שקט, כאילו משהו נתקע לו בגרון. אז הבנו ששניהם למעשה חיסלו את הארוחה כולל העצם! הופתענו ונבהלנו מכך. עצמות לרב משמשות להם להנאה ממושכת, אך בסוף הם משאירים אותן נקיות. כאן המצב היה אחר.
במהלך השבת חששנו שהעצם תיצור להם סתימה, לא היינו לגמרי שקטים בנוגע ליציאות שלהם, אך לא הצלחנו לבקר זאת. ההתנהגות שלהם היתה כתמול שלשום והם טיילו איתנו בבוסתן.
היום, יום ראשון בעת טיול הבקר שניהם עשו את צרכיהם ונרגענו. [בכ"ז בפעם הבאה לא ניתן להם עצם של קיבה].
שבוע טוב.

 

שבת 09:00 - הגשמים מעט נרגעים. עורכים טיול נהדר. אויר נקי. מדרכות רטובות אך לא קטלני.
בסוף הטיול – אמבטיה בגיגית עם מים חמימים ריחניים באזור הרגליים והבטן כולל ניגוב טוב.
10:00 הכלבים יוצאים לבד לשחק עם חברים. כשהם חוזרים – סיבוב נוסף של רחצת גיגיות. כדי שלא יהיו עקבות – פרוסות בכניסה כמה מגבות גדולות (מעולה שיש מכבסה!).
11:00 דילן מגדיל לעשות, חוזר ממשחק עם סושי מלא לכלוך גם בפנים. נאסרת עליו זמנית הכניסה לבית. מעמיד פני נעלב. קשה לעמוד בכך. מקבל טיפול גיגיות מקיף. מישל – טיפול גיגית קל.
11:20 – מנוחת לוחמים. שניהם נקיים – נרדמים על פוף משותף. לאחר שלושה סבבי שטיפות פתח היציאה סגור לעת עתה.
שבת שלום!
[גוני ואני מתפנות ל"מועדון קריאה",  מין בילוי משותף במיטת ההורים שסגלנו לנו בשבתות - קריאת ספרים]

 

[גיליתי לאחרונה] משהו מאוד לא שגרתי:
דילן ומישל אוהבים מאוד אבוקדו ואפרסמון!
שניהם אוהבים את זה, אבל דילן ממש משוגע על אפרסמון ומישל טורפת אבוקדו בלי הכרה..
שאלתי את הד"ר בנוגע לכך וזה קיבל את האישור שלו, בעיקר בנוגע לאבוקדו.

אם בענייני approval ומזון (לבני אנוש) – רציתי להמליץ על המוצרים שד"ר איילת רוזנפלד בודקת, ואשר קבלו את ה"חותמת" שלה - סדרת סרטונים בפורמט קצרצר, ענייני ופשוט ליישום (יתכן ותצטרכו לעשות תהליך רישום מהיר). ממש טוב ומומלץ!

 

הנושא של התזונה הטבעית נמצא בעיני בחשיבות עליונה.
לכן אני מבקשת להפנות לפוסט קודם שנכתב בנושא: הכל אודות Raw Feeding .
לצערי הקישור למאמר הכל-כך חשוב של נטלי אהרוניאן, שהפניתי אליו בזמנו בהקשר זה שינה כתובת, והפך לקישור "שבור". מאחורי הקלעים ראיתי שגולשים רבים חיפשו על כך מידע, ויש לשער שהתאכזבו כשלא הצליחו להגיע למאמר.
אז ראשית – קבלו את התנצלותי. שנית – לאחר תקופת חיפושים ארוכה שלא הניבה תוצאות – היום סוף סוף מצאתי את המאמר האובד! מיד עדכנתי את הפוסט והוא מוגש כאן שוב. הכל כאמור בשל חשיבות הנושא.

 

בעקבות מקרה מאוד מאוד עצוב שקרה פה בקיבוץ אתמול, אני מבקשת למקד בעזרתו של הד"ר את המזונות האסורים בתכלית האיסור למאכל כלבים. רשימה לא ארוכה. תפנימו היטב – ראו הזהרתם:

אסור בתכלית האיסור לתת שוקולד מריר, צימוקים וענבים*!

למעוניינים בקריאה נוספת.

* אנחנו דווקא נתנו לכלבים כמה פעמים ענבים, אמנם חתוכים ולכולם שלום, אך זה מה שהד"ר אמר.

 

מוקדש בידידות לחופי ואחרים הטוענים, בצדק, שקצת הזנחתי לאחרונה את הבלוג.

אז מה היה לנו לאחרונה?
דילן עשה התקפות נשימה, שלמען הגילוי הנאות ייאמר, שלא ספרנו עליהן עד היום. זאת תופעה שהצליחה להדאיג אותנו, למרות שלא אובחנה עד הסוף. בתקופות הקשות נתנו לו קורטיזון  (פרדניזון), אך למעשה יתכן שמדובר באלרגיה (ואז האפשרויות הן אינסופיות), ויתכן שיש בעיה מבנית (שאותה אולי ניתן לאבחן בעזרת CT). נכון לעכשיו טפו-טפו-טפו הוא בסדר גמור, המתוק, ונקווה שלא עוד.
מישל שהיתה בריאה ונשמה היטב לאורך כל התקופה, דווקא כשדילן התחזק – החליטה להדאיג אותנו ועשתה גם היא תרגילי נשימה – איזו ווריאציה אחרת שדמתה להתקררות. סדרות של נשימות קצרות שהסתיימו באפצ'י… משהו שנראה על-פניו פחות מדאיג, אך החליש אותה בשל האינטנסיביות. הצטיידנו במרשם מגילי, למקרה שזה יתחזק, שהעלתה את האפשרות שמדוטבר בגירסא קלה של שעלת…
נכון לעכשיו דילן ומישל נושמים נהדר, באופן שקט וככפועל יוצא – עליזים, שמחים, משחקים  ומחוזקים… טפו-טפו-טפו (אני מאוד מאוד מפחדת מעין הרע, דיר בלאק!). 
כמו כולנו בחגים – הם היו עימנו באירועים משפחתיים ובנסיעות, אכלו נהדר, נהנו מסטייקים ושאר מעדנים לא שגרתיים (דילן שוקל  6.5 ק"ג! בלתי יאומן, לא רגילים למאסות כאלה).
השבוע ננסה להחזיר אותם לתלם מבחינת החזרה למזון השגרתי והרצוי, הכולל גרונות-קיבה-מזון יבש.

לסיום אנקדוטה וטיפ לצידה:
האחות של מישל ודילן, זו המתכחשת לקיומם תרה נואשות אחר ריח טוב ש"הסתובב" בסלון (לבנות במשפחה חוש ריח שאינו נופל מזה של דילן ומישל). בחיפושיה אחר מקור הבושם ניסתה להריח אותי , אך לשווא. לאחר כמה שניות נתתי לה להריח מגבת קטנה שבה ניקיתי לפני-כן את פניהם של דילן ומישל (לא ספרתי לה זאת). היא יצאה מגדרה ובקשה שאקנה גם לה לצבא את הסבון…
כשאנחנו מנשקים את הכלבים אנחנו אוהבים שהם יריחו טוב, לכן אני מנקה אותם לאחרונה, בעיקר את אזור הפה והעיניים – במטלית לחה, שאני טובלת במים עם טיפונת ג'ונסון אמבט (שרינק אחד). מאז ומתמיד אהבתי את המוצרים של ג'ונסון. אדיר!

 

הד"ר חשף אותנו לפני כמה חודשים למזון יבש בשם אוריג'ן (orijen).
ניסינו.
טעמנו.
הופתענו.
טעימות גבוהה ביותר.
פורמולת מרכיבים איכותית מאוד.
עם דילן זה לא חוכמה, אבל העובדה שמישל אוהבת מצביעה באמת על משהו מיוחד, ששווה לשתף בו.
מוצר קנדי. מעט יותר יקר אבל שווה. קראו כאן על המזון ולכו לחפש בחנויות.
[אנחנו מאכילים בפורומלת בוגרים בשר אדום Regional red כמו זה שמופיע בתמונה ].

© 2012 הבלוג של מישל ודילן Suffusion theme by Sayontan Sinha