מוקדש בידידות לחופי ואחרים הטוענים, בצדק, שקצת הזנחתי לאחרונה את הבלוג.
אז מה היה לנו לאחרונה?
דילן עשה התקפות נשימה, שלמען הגילוי הנאות ייאמר, שלא ספרנו עליהן עד היום. זאת תופעה שהצליחה להדאיג אותנו, למרות שלא אובחנה עד הסוף. בתקופות הקשות נתנו לו קורטיזון (פרדניזון), אך למעשה יתכן שמדובר באלרגיה (ואז האפשרויות הן אינסופיות), ויתכן שיש בעיה מבנית (שאותה אולי ניתן לאבחן בעזרת CT). נכון לעכשיו טפו-טפו-טפו הוא בסדר גמור, המתוק, ונקווה שלא עוד.
מישל שהיתה בריאה ונשמה היטב לאורך כל התקופה, דווקא כשדילן התחזק – החליטה להדאיג אותנו ועשתה גם היא תרגילי נשימה – איזו ווריאציה אחרת שדמתה להתקררות. סדרות של נשימות קצרות שהסתיימו באפצ'י… משהו שנראה על-פניו פחות מדאיג, אך החליש אותה בשל האינטנסיביות. הצטיידנו במרשם מגילי, למקרה שזה יתחזק, שהעלתה את האפשרות שמדוטבר בגירסא קלה של שעלת…
נכון לעכשיו דילן ומישל נושמים נהדר, באופן שקט וככפועל יוצא – עליזים, שמחים, משחקים ומחוזקים… טפו-טפו-טפו (אני מאוד מאוד מפחדת מעין הרע, דיר בלאק!).
כמו כולנו בחגים – הם היו עימנו באירועים משפחתיים ובנסיעות, אכלו נהדר, נהנו מסטייקים ושאר מעדנים לא שגרתיים (דילן שוקל 6.5 ק"ג! בלתי יאומן, לא רגילים למאסות כאלה).
השבוע ננסה להחזיר אותם לתלם מבחינת החזרה למזון השגרתי והרצוי, הכולל גרונות-קיבה-מזון יבש.
לסיום אנקדוטה וטיפ לצידה:
האחות של מישל ודילן, זו המתכחשת לקיומם תרה נואשות אחר ריח טוב ש"הסתובב" בסלון (לבנות במשפחה חוש ריח שאינו נופל מזה של דילן ומישל). בחיפושיה אחר מקור הבושם ניסתה להריח אותי , אך לשווא. לאחר כמה שניות נתתי לה להריח מגבת קטנה שבה ניקיתי לפני-כן את פניהם של דילן ומישל (לא ספרתי לה זאת). היא יצאה מגדרה ובקשה שאקנה גם לה לצבא את הסבון…
כשאנחנו מנשקים את הכלבים אנחנו אוהבים שהם יריחו טוב, לכן אני מנקה אותם לאחרונה, בעיקר את אזור הפה והעיניים – במטלית לחה, שאני טובלת במים עם טיפונת ג'ונסון אמבט (שרינק אחד). מאז ומתמיד אהבתי את המוצרים של ג'ונסון. אדיר!

תגובות אחרונות