yael

 

"הוא הקטן שבכלבים אך אמיץ כמו שמשון. הוא יכול להיות קצר ועצבני כמו ישראלי מצוי, אבל רך כמו חמאה בביתו עם בעליו…אם רצונכם בכלב בית מושלם – הוא האחד בשבילכם. מגן, מתריע, זול לאחזקה וקל לטיפוח, חם מאוד לבעליו ואוהב כלבים אחרים…".

לקריאת המאמר המלא של ד"ר אוהד טילס מרקוס – כנסו לכאן, ו לסדרת המאמרים שהוא מפרסם בבלוג שלו במקומון השרון – לחצו על התמונה (הד"ר, נוסף לכל גם חתיך…).


אגב, למורן יש צ'יוואוות כאלה – קטנים, מושלמים ומאוד איכותיים.

 

תותי ותום המתוקים של משפחת בלוך נהנו עם הנכדים (המתוקים אף הם) בשבת במרבדי הכלניות ליד רוחמה.

 

קראו את הסיפור והיזהרו, בעיקר כשמדובר בגורי גולדן מתוקים.

 

היום, 2.2.2012 – לפני חמש שנים נולדה מישל!
בואה של מישל לעולם ובואה אלינו מהווה אירוע מכונן שרבות דובר בו בבלוג זה.
יותר מכל גילינו בתוכנו עוצמות של אהבה ורוך כלפי היצור המתוק הזה,
והיא מבחינתה מעשירה ומאשירה את חיינו,
מחזירה לנו בכל רגע ורגע טונות של אהבה וקשב, הבנה ורגישות.
מישל מתוקה ויפה שלנו, מאחלים לך ולנו עוד המון שנים מקסימות,
שתהיי בריאה ומאושרת, ושתמשיכי להינות עם דילן בנך בסמביוזה נהדרת. 
מיליון נשיקות וחיבוקים מכולנו.

 

 לעיתים קורה שמישל נוהמת לעבר גוני. לאור העובדה שמישל כלבה שקטה ונינוחה זה מצליח להפתיע את גוני והיא כל פעם נעלבת מחדש. זה קורה כשגוני  באה אל מישל כשהיא (מישל) שרועה בנינוחות על הפןף, ועוצמת האהבה והאנרגיות כנראה שאינן מתאימות למישל באותו רגע. לכן היא נוהמת לעברה, ומצליחה לגרום לגוני להיבהל מעט. אנחנו מכירים את התופעה, לא הבנו אותה, ורק אמרתי לגוני  שלא תבוא אל מישל בעוצמתיות כזו כשהיא במצב רגוע.
לאחרונה הגעתי לאתר חדש  של נעה שפלר שמטפלת בכלבים בגישת Marker Training , שעזר לי להבין את התופעה, וכך מסבירה נעה:

"…אבוי!  הכלב [אריק] נהם על הבן שלי [דין]!  שומו שמים!  האם זה אומר שהכלב צריך מיד לעוף מהבית?  האם אריק חטא בחטא איום ונורא – הפרת אמון קטסטרופלית – בזה שהעז לנהום על ילד?  ממש לא.  אריק ביקש מדין, בצורה יפה ומנומסת (בכלבית), שירד לו מהבטן.  האם זה אומר שהכל בסדר ואפשר להמשיך כאילו לא קרה דבר?  גם לא.  דין צריך ללמוד להיות יותר עדין עם אריק, ואריק צריך ללמוד שזה לא כ"כ נורא כשילדים קטנים עושים לו דברים מוזרים …חשוב להבין שנהמות זה דבר טוב. כן כן, קראתם נכון: נהמות של כלב הן דבר טוב – כי הן תקשורת חשובה לגבי דברים שמפחידים את הכלב, או לא נעימים לו, או סתם כאשר מספיק לו והוא רוצה שנפסיק את מה שאנחנו עושים לו.  לצערי הרב, אנשים רבים (כולל מאלפים רבים) מגיבים אל הנהמה של הכלב בתוקפנות משלהם ובכעס…"  

בלי להכיר, יש לי רושם שיש הרבה מה ללמוד מנועה. ממליצה לכם לגלוש באתר  הייחודי והמעניין (כמובן שהתווסף למומלצים).

 

איריס ספרה שאגב חיתוך הסלט היא נותנת לדאפי (האחות של דילן מרשל"צ) ירקות טריים והקטנה טורפת. לכן בדקתי לאחרונה את הנושא גם עם דילן ומישל, ומסתבר שהם אוהבים פלפל (אדום/צהוב), אוהבים קולרבי, אפילו כמה חתיכות קטנות של כרוב (טיפונת כי זה יכול לעשות גאזים), ועל אהבתם הרבה לאבוקדו ספרתי כבר! בקרוב אבדוק איך הם עם גזר…
מאוד משעשע לראות אותם לועסים וכייף לתת להם מזון איכותי. הבעייה היחידה שנצטרך להתמודד איתה היא שדילן לא יתרגל לצַפות למשהו כל פעם שאני מכינה אוכל ליד השיש.

Comming soon:  ממתק מכבד בקר – טיפ אדיר מבית מטבחו של הד"ר!

 

האחות הצעירה של דילן ומישל מצלמת את סביבת הבית במסגרת שיעורי צילום:

 

ערב שישי. סבא וסבתא של מישל  ודילן הגיעו מדגניה יחד עם הדוד אורי ובנו המתוק איתמר. כולם מסובים לשולחן בבית. דילן ומישל מקבלים במקביל את ארוחתם – קיבה טריה, והפעם בתוספת עצם שהגיעה עם הקיבה מהקצב, שתעניק להם הנאה בהתמודדות ממושכת, כפי שמידי פעם הם מקבלים עצמות.
במהלך הארוחה נשמעת לפתע יבבה ממישל – משהו מאוד חריג, לא מפוענח ולא ברור, שנפסק באופן חד אך הצליח להקפיץ את כולנו. חשבנו שמדובר בציפורן מתעגלת. לקראת סוף הארוחה אנחנו רואים את דילן מסתובב באי-שקט, כאילו משהו נתקע לו בגרון. אז הבנו ששניהם למעשה חיסלו את הארוחה כולל העצם! הופתענו ונבהלנו מכך. עצמות לרב משמשות להם להנאה ממושכת, אך בסוף הם משאירים אותן נקיות. כאן המצב היה אחר.
במהלך השבת חששנו שהעצם תיצור להם סתימה, לא היינו לגמרי שקטים בנוגע ליציאות שלהם, אך לא הצלחנו לבקר זאת. ההתנהגות שלהם היתה כתמול שלשום והם טיילו איתנו בבוסתן.
היום, יום ראשון בעת טיול הבקר שניהם עשו את צרכיהם ונרגענו. [בכ"ז בפעם הבאה לא ניתן להם עצם של קיבה].
שבוע טוב.

 

שבת 09:00 - הגשמים מעט נרגעים. עורכים טיול נהדר. אויר נקי. מדרכות רטובות אך לא קטלני.
בסוף הטיול – אמבטיה בגיגית עם מים חמימים ריחניים באזור הרגליים והבטן כולל ניגוב טוב.
10:00 הכלבים יוצאים לבד לשחק עם חברים. כשהם חוזרים – סיבוב נוסף של רחצת גיגיות. כדי שלא יהיו עקבות – פרוסות בכניסה כמה מגבות גדולות (מעולה שיש מכבסה!).
11:00 דילן מגדיל לעשות, חוזר ממשחק עם סושי מלא לכלוך גם בפנים. נאסרת עליו זמנית הכניסה לבית. מעמיד פני נעלב. קשה לעמוד בכך. מקבל טיפול גיגיות מקיף. מישל – טיפול גיגית קל.
11:20 – מנוחת לוחמים. שניהם נקיים – נרדמים על פוף משותף. לאחר שלושה סבבי שטיפות פתח היציאה סגור לעת עתה.
שבת שלום!
[גוני ואני מתפנות ל"מועדון קריאה",  מין בילוי משותף במיטת ההורים שסגלנו לנו בשבתות - קריאת ספרים]

 

[גיליתי לאחרונה] משהו מאוד לא שגרתי:
דילן ומישל אוהבים מאוד אבוקדו ואפרסמון!
שניהם אוהבים את זה, אבל דילן ממש משוגע על אפרסמון ומישל טורפת אבוקדו בלי הכרה..
שאלתי את הד"ר בנוגע לכך וזה קיבל את האישור שלו, בעיקר בנוגע לאבוקדו.

אם בענייני approval ומזון (לבני אנוש) – רציתי להמליץ על המוצרים שד"ר איילת רוזנפלד בודקת, ואשר קבלו את ה"חותמת" שלה - סדרת סרטונים בפורמט קצרצר, ענייני ופשוט ליישום (יתכן ותצטרכו לעשות תהליך רישום מהיר). ממש טוב ומומלץ!

© 2012 הבלוג של מישל ודילן Suffusion theme by Sayontan Sinha