admin

מאי 302017
 

14803060_10154593687566250_172122694_o
לא מצליחה להירגע מהזכר היפהפה הזה, מבית הגידול של מורן. המבט הממיס הזה, שכה אופייני לשיצו.
עתידו עוד לפניו – הוא רק בן שנה, מהטיפוס הקטן של הגזע, בעל פנים סופר בובתיות, מקווי הדם המובילים כיום לגזע השיצו
.

 Posted by at 2:25

פוסט חדש (:

 שונות  סגור לתגובות על פוסט חדש (:
מאי 302017
 

פוסט בדיקה (:

חג שבועות שמח!

 Posted by at 2:23
אוק 162016
 

מה שהפתיע אותי, ועדיין מפתיע אותי כל פעם מחדש – זה כוחו הרב של הבלוג: גם בשנים שכלל לא תחזקתי אותו, ולא נגעתי בו, המשיכו להגיע אלי כל שבוע טלפונים מאנשים שמחפשים גורי כלבים, בעיקר גורי שיצו.
עיקר השיחה נסובה לרוב אחר חיפוש מגדל טוב, שלא יעבוד עלינו, ושלא ניפול בפח עם סוחרים או אנשים שימכרו לנו "דמוי" שיצו. שהרי רוב המתעניינים לא ממש מצויים בתחום, ולא יודעים להבחין מהו גור שיצו, וכל גור נראה כה מתוק ומושך…
לכן החלטתי היום, שהכי פשוט ונכון לעדכן את הפרטים מעל גבי הבלוג:
אז רק אניח את זה פה, ואספר שמניסיון אישי והיכרות ארוכת שנים (וללא כל מטרות רווח) –  
למי שמעוניין בגורים איכותיים 

מגזע מלטז, צ'יוואווה, שיצו  (הכי!) או פומרניין
ממגדל מס' 1 בארץ, אמין ומקצועי – זו הכתובת:
מורן פוגל 052-8557666
בהצלחה וחגסוכותשמח!

moran-bet-gidul

 Posted by at 17:22
ספט 172016
 

פגשתי לפני כמה ימים חברה שלי – תמר לוי. תמר לא תאהב את שאכתוב, אך היא אישה יוצאת דופן (אוספת אגב ריצה את כל הליכלוך בקיבוץ, והיא כבר לא כ"כ צעירה), ובעיקר, טובת-לב ואיכפתית. היא זוכרת למשל את תאריכי ימי ההולדת של מאות אנשים ותלמידים שחינכה לפני כך וכך שנים.
לכבוד החתונה של גל וניצי היא נכנסה עם שטרודל הפרג האלמותי שלה. היות והמשפחה לא יכלה להירגע החלטתי לבקש ממנה את המתכון.
וכך, בלי שום תכנון ואגב ביקור ספונטאני בביתה קבלתי ממנה שלוש מתנות נהדרות:
את המתכון שבקרוב אנסה ואם יצליח אשתף כאן; מתנה שניה – תמרים לחים שקבלה מאחיה אמנון מגמלא – מעדן שקשה לתאר במילים; המתנה השלישית היא הכי טובה: תמר יודעת שאני אוהבת את ההמלצות שלה, ושלפה לי ספר שאני לא מצליחה לעזוב אותו. ככה זה כשנופלים על ספר טוב, וזה די נדיר אצלי – עושים המון דברים אבל למעשה חושבים כל הזמן מתי נגיע להמשיך לקרוא…וכמה יהיה כייף להעביר לבני המשפחה, בידיעה ברור שהם ייתַפסו לספר כמוני (אדריאנה טריג'יאני, אשת הסנדלר).
עונג שבת!

 Posted by at 12:10
ספט 152016
 

misheldylen2016
מסתבר שהייתי צריכה הפסקה של יותר משלוש וחצי שנים כדי לחזור לבלוג. לאחרונה מצאתי עצמי מתגעגעת, והתפלאתי לגלות מחדש כמה הבלוג חביב בעיני…
כפי ששירה (במלעיל) משחררת את האופן המורגל בו אנו קולטים את הדברים, מרעננת אותו, ומחזירה לדברים את חיותם, וכפי שאנו, הגרים ליד הים מפסיקים לשמוע לאחר זמן את רחש הגלים, כך המציאות הופכת להיות מוכרת עד כי אנו חדלים מלראותה (שקולבסקי).
אז… כנראה שהייתי צריכה את הזמן כדי להיות מסוגלת להסתכל על הבלוג כמו זרה, ולהתרשם ממנו מחדש.
לאורך כל התקופה הופתעתי ממספר האנשים הרב יחסית שגלשו בבלוג, למרות שלא תחזקתי אותו, ומכמות הטלפונים שקבלתי בנוגע לקניית גורי שיצו. זה גרם לי להבין שלבלוג יש כוח רב!
אז מה עכשיו? לא יודעת אילו תכנים אעלה ולאן זה יסחוב אותי. מרשה לעצמי לזרום עם הדברים.להתראות!

 Posted by at 11:11
יונ 022011
 

"זהו הסיפור הלא ייאמן על רודולפינה מנצל, ציונית נלהבת, שאילפה את הכלבים של הצבא הגרמני לציית להוראות בשפה העברית בלבד" [להמשך הקריאה].

 Posted by at 14:29
ספט 082010
 

יומני שלום,

היום אני רוצה לספר לך איך דילן לומד ללכת עם רצועה. אקדים ואומר שבדומה לפעולות אחרות, שלי הן לקחו הרבה זמן (כשאני למדתי אמא הקדישה לכך שלושה פרקים)- דילן משתלט על העניינים במהירות, וכובש את החיים בכל עוצמתם בפשטות ובהחלטיות.
בשלב הראשון הוא הלך ללא רצועה ובני המשפחה היו צריכים להתאמץ מאוד על-מנת שהוא יעיז להתרחק מהבית. את זאת הם עשו באמצעות מתן כיבוד מסוג  Blackwood Senior Treats (חתכו אותו לחתיכות קטנות). אני חושבת שזה היה עבורם די מפרך ומתסכל.

לאור זאת אח שלי, יותם היה מאוד החלטי בצורך הדחוף ללמד אותו ללכת עם רצועה, ולכן קנו לו רצועה גמישה כחולה מסוג Flexi Classic -Small, אפילו לי הם לא קנו בזמנו רצועה כזו מתוחכמת, אבל אני לא מקנאה כי זה הבן שלי *.
הראשונה שאימנה אותו בכך היתה עמר, שלא חסה עליו, למרות היבבות והסלטות שלו – היא פעלה באופן קר ומחושב (לאמא שלי זה לא היה קל), והביאה אותו בסופו של דבר לטיול מרשים סובב רפת ופלסאון!
למחרת אמא וגוני המשיכו את פעולת ההסתגלות, והקטן כבר היה הרבה פחות יבבן, כמעט א התנגד, וכמו שהוא התרחק מהבית הוא התחיל ללכת כמו גדול. מיותר לצייין שאני הולכת משוחררת מרצועה, כי סומכים עלי, והמאמצים מתמקדים בו.
אני חייבת לציין שאני מלאת הערכה על הביצועים של דילן, ואל תשכחו שהוא עוד לא בן שלושה חודשים…

ובסימן התחלות וכיבושים אני רוצה לאחל שנה טובה ונהדרת לכל קוראי הבלוג
!
באהבה, מישל

* נ.ב., לאחר שסיימתי לכתוב את הפוסט גיליתי שלכבוד ראש השנה אמא קנתה גם לי רצועת Flexi אדומה!

ספט 062010
 

הקושי העיקרי כשמדובר בטיולים בשלב הגורי המוקדם – לגרום לדילן להעיז להתרחק מהמעגל הקרוב של הבית. אחרי שעוברים את השלב הזה, בסביבה הבלתי-מוכרת דילן הולך אחרי מישל בצייתנות … וכשחוזרים הביתה הוא כבר טס…
גילינו ששווה להשקיע בארגון תיק, גם אם מדובר בטיולון קצר, מה שמעלה את הסיכוי לטיול מוצלח ומהנה.

 girldogwalker.jpg

ומה כדאי לקחת בתיק?
1. רצועה וקולר – אצלנו לפחות זה מסמן באופן ברור שיוצאים לטיול, ומצפים ממישל ודילן להצטרף – מספיק לרוב רק להחזיק זאת ביד מבלי לקשור זאת, כדי לסמן להם את שמצופה מהם (בשונה מפעמים שהם יוצאים מפתח הדלת ואנחנו עולים על האופניים, ואז הם יודעם שהם צריכים להישאר).
2. מעדן -Treat כלשהו לצ'פר על התנהגות טובה, בעיקר בשלבי הטיול הראשונים, שבהם נדרש להתרחק מהבית.
3. בקבוק קטן של מים – חשוב להשקות את דילן בעיקר במהלך הטיול, ולא לחכות עד סופו, כי הוא מתייבש מהר, וזה נותן לו אנרגיות להמשך. הבקבוק זה גיבוי, כי יש גם תחנות שתיה של מים זורמים, שזו האפשרות המועדפת עליו.
4. שקית נילון קטנה לאיסוף הפתעות.

עקבו אחרינו – בפרק הבא נספר על פריצת דרך שמתרחשת ממש בימים אלה – דילן לומד ללכת עם רצועה!

ספט 042010
 

אם גם אתם מתעניינים ושואלים למשל:
– מה הגודל של שיצו?
– מה האופי והטמפרמנט של שיצו?
– כמה טיפוח השיצו דורש?
– האם השיצו מנשיר שיער?
– מה בעיות הבריאות האופייניות לשיצו?
– מה אורך החיים של שיצו?
– האם שיצו זה גזע שמתאים עבורי?
– האם כדאי לקנות גור שיצו זכר או נקבה?
– איך לבחור את הגור הטוב ביותר מתוך השגר?
מצאתי קישור נחמד שמרכז מידע תמציתי באנגלית קלה ובסיסית. שווה!

ספט 012010
 

לאחר תקופה שמישל "ניפנפה" אותו באופן שאינו משתמע לשתי פנים – דילן חזר בימים אלה לינוק, אמנם מעט אבל יונק, והוא או-טו-טו בן שלושה חודשים! הפרווה המפוארת שלו מעניקה לו נפח, והוא נראה כמעט בגודל שלה… משעשע לראות אותו תר בזריזות וביעילות רבה בין הפטמות השונות, עד שמתביית על הפיטמה המועדפת. לא ברור האם/מה הוא מוצא שם (ומקווים שאינו נושך אותה), אך המראה משובב.

באותה נשימה אך בכיוון הפוך, ורק לקוראי הבלוג המבטיחים לנצור לשונם, ולא להעלות על דעתם מחשבות שליליות בנוגע לבעלים: בשבת התכוונו לקחת את דילן בארגז האופניים לים. לפני שהספקנו להגיד ג'ק רובינזון הוא קפץ מהארגז… הלב שלנו פרפר כהוגן, אך התברר שהוא לא נפגע וחזר לתפקד כרגיל. בקיצור, מדובר ביצור אתלט חסר מעצורים, שחושף אותנו למצבים שאיננו מורגלים בהם (הוא הגיע לים בסופו של יום בקלאב קאר…).