ספט 152016
 

misheldylen2016
מסתבר שהייתי צריכה הפסקה של יותר משלוש וחצי שנים כדי לחזור לבלוג. לאחרונה מצאתי עצמי מתגעגעת, והתפלאתי לגלות מחדש כמה הבלוג חביב בעיני…
כפי ששירה (במלעיל) משחררת את האופן המורגל בו אנו קולטים את הדברים, מרעננת אותו, ומחזירה לדברים את חיותם, וכפי שאנו, הגרים ליד הים מפסיקים לשמוע לאחר זמן את רחש הגלים, כך המציאות הופכת להיות מוכרת עד כי אנו חדלים מלראותה (שקולבסקי).
אז… כנראה שהייתי צריכה את הזמן כדי להיות מסוגלת להסתכל על הבלוג כמו זרה, ולהתרשם ממנו מחדש.
לאורך כל התקופה הופתעתי ממספר האנשים הרב יחסית שגלשו בבלוג, למרות שלא תחזקתי אותו, ומכמות הטלפונים שקבלתי בנוגע לקניית גורי שיצו. זה גרם לי להבין שלבלוג יש כוח רב!
אז מה עכשיו? לא יודעת אילו תכנים אעלה ולאן זה יסחוב אותי. מרשה לעצמי לזרום עם הדברים.להתראות!

 Posted by at 11:11