יוני 162009
שווה קריאה!
נתקלתי במאמר מצויין בנושא תזונת עצמות ובשר - BARF או Raw Feeding, שנכתב ע"י נטלי אהרוניאן, מטפלת ברפואה משלימה לבעלי חיים (ידעתם שיש מקצוע כזה?). המאמר כתוב בצורה פשוטה ומקיף מידע משמעותי ומעניין.
בסוף המאמר יש קישורים לחלקים נוספים הדנים בנושא. לקורא הממהר, שפחות מתעניין בתיאוריה ויותר בשלב הביצועי, כמוני - שווה בעיני לקרוא בעיקר את הפרקים של שאלות ותשובות, בעיות ומיתוסים, וכיצד מתחילים.
אנחנו אמנם הגענו לתזונה זו כמעט מתוך חוסר-ברירה (מישל סרבה לאכול אוכל יבש), אך נדמה לי שחשיפה לתזונה טבעית, לפחות ברמת הידיעה, חשובה עבור כל מי שמגדל כלב (או חתול).
זה אולי נראה Too good to be true, אבל אנחנו יכולים להעיד, למרות ניסיוננו הקצר, שלפחות במה שנוגע ליתרונות התזונה - הכל אמת לאמיתה!
אם אמא היתה יכולה אז גם אני הייתי צמחונית. זאת אומרת היא יכולה, אבל היא מבינה שזה יהיה יותר מדי. גזירה שאולי כלבות יכולות לעמוד בה, אבל לא הוגן להטיל אותה עליהן… אז היא תמיד אומרת שזה רק סימן לכמה שהיא אוהבת אותי.
יפה, אבל לא הבנו מה אתן רוצות להגיד בהתייחס לתזונה הטבעית.
we feel great, yotam is great. dash le-mishel, gony, gali, foon veleima hanehedert
מצטערת, אבל אמא החליטה לשמור על עמימות, וסיבותיה עמה.
בכל אופן, בשבוע הבא אני בקיטנה, עדיין לא גילו לי אצל מי, אבל מה שבטוח שאקבל יותר שאריות מתמיד. לא שאני רוצה שאמא תיסע, והאמת היא שבפעם שעברה הייתי כ"כ עצובה שבין השאר גם איבדתי את התיאבון, אבל אני מנסה לעודד את עצמי.
Hurrah to the Georgian hikers !! We are not sure if you can read Hebrew
הידד למטיילים בגיאורגיה. תשמרו על עצמכם ותעשו חיים!!! מצחיק שיותם כותב את מה שסבא אומר לו לכתוב.. אוהבים ומתגעגעים.
שלג, אנחנו מכבדות את בחירותיה של אמא. תעשי חיים בקייטנה -לא קוראים לזה פנסיון? ואל תדאגי בעניין התזונה – תזכירי לאמא שהיא ידעה להגיד לנו יפה בזמנו שכלב רעב אוכל…
זה לא פנסיון! זאת קיטנה מקומית, כאן בקיבוץ! תוכלו לראות אותי. אני כלל לא דואגבת בעניין התזונה, רק מכך שלא אראה את אמא שישה ימים. אבל אני אשתדל להתגבר.
שלג, אני לא בטוחה שאני מבינה אותך – את מתכוונת שתשארי בקיבוץ אצל מישהו, ואם כן, למה את קוראת לזה קייטנה?
כדי לעודד את עצמי
ככה אמא קוראת לזה, כדי שלא אתעצב מכך שהיא נוסעת. אבל האמת: מפנקים אותי יותר מתמיד, נותנים לי יותר שאריות בשר (אני לא בטוחה שזה נחשב אצלכם, כי מהשם raw feeding אני מבינה שזה לא מבושל. אמא לא מוכנה אפילו לקרוא על זה…). ככה זה אצל דודים וסבים, הם תמיד מפנקים יותר מההורים כי אין להם האחריות – נכון? אז זה כך גם אצל מי שמשמש דוד עבורי כשאמא תהיה בכנס בטורונטו. ואולי זאת בכל זאת קצת קיטנה. הרי גם בקיטנה תמיד מתגעגעים להורים, למרות הכיף.
עכשיו אני מבינה הרבה יותר… תמסרי לאמא:
א) שתצליח בכנס בטורונטו (שלה, כן? לא של דייב?)
ב) בנוגע לתזונה – לא מתאים לה לנהוג כמו בת-יענה, כי אנחנו תופסים ומעריכים אותה כאדם נאור, המוכן לקרוא על דברים, גם אם אינו מסכים להם.
הכנס שלה. גם אבא משתתף אבל כל אחד מהם הוזמן לחוד בזכות עצמו. אמא התלבטה אם לנסוע, כי הנושא טעון וההרצאה שהתבקשה לתת היא בנושא רגיש במיוחד (הפליטים הפלסטינים). זאת האמת; ההתלבטות לא היתה כי היא לא רצתה להשאיר אותי לבד
לגבי התזונה: כמו שאני רואה זאת זה לא עניין של נאורות או של בת יענה. זה פשוט מגעיל אותה ולכן היא לא רוצה אפילו לקרוא. אני מאד מעריכה את זה שלמרות שבשר כ"כ מגעיל אותה, כשבנות הדוד שלי מגיעות היא אוספת לי את השאריות שהן משאירות בח"א (והן מתחרות מי תתן לי…).