שאלות נפוצות

 

מה תהליך ההחלמה הצפוי לאחר העיקור?
למישל למעשה היו יומיים וחצי שבהם היא שכבה ונחה וגם אכלה מעט יותר. ביומיים הראשונים נתנו לה בעצת הווטרינרים משכך כאבים, והקפדנו גם לתת לה אנטיביוטיקה במשך שבוע, אם אני לא טועה. המליצו לנו להימנע מלרחוץ אותה ב-10 הימים שלאחר הניתוח. מעבר לכך, היא חזרה לעצמה באופן מעורר הערצה, הצלקת התאחתה נהדר, ובסופו של דבר, למרות החששות והדאגה – הכל עבר על הצד הטוב ביותר!

האם מוצאים בפעולת העיקור רק את השחלות או את כל הרחם והשחלות?
למישל הוציאו את הרחם והשחלות, אך ידוע לי שלאחרונה יש המוציאים רק את השחלות. למשל, אילו היינו עושים את העיקור אצל יגאל וגילי בפרדס-חנה – שם הם מוציאים רק את השחלות.

מהם ההסכמים המקובלים בזיווג כלבים?
יש שתי וריאציות וזה תלוי בהסכם שבין הבעלים של הזכר והבעלים של הנקבה. רוב בעלי הזכרים מבקשים לקבל תמורת ההרבעה גור מהשגר. יש כאלה שמבקשים סכום כסף, אותו הם מקבלים לרוב ממש לאחר ההרבעה ובלי קשר להמלטה. כמו לכל דבר בחיים, כך גם לכל וריאציה יש את היתרונות והחסרונות שלה.

לאחרונה הגור שלי השמיע  קולות של נחירה מפחידים שלא פסקו במשך כ-2 דק'. דאגנו נורא…
לא הכרנו את התופעה הזו אצל מישל, אבל נתקלנו בכך עם דילן. מורן אמר שזו תופעה מוכרת אצל הפחוסים, וזה יכול לנבוע מהתרגשות יתר, בעיקר אם הכלב מתעורר משינה באופן פתאומי (אם למשל מישהו אהוב בא אליו כשהוא ישן והוא שמח לקראתו).  אכן הנסיבות שהוא תאר היו תואמות, וזה עבר.

יש לי שיצואית שסובלת מנשירת שיער, וזה כידוע  בניגוד למאפייני הגזע.
ראשית צריך לשאול את שאלת מיליון הדולר – האם השיצו באמת גזעי. בנוסף כדאי לבדוק אלרגיה לתזונה או למשהוא אחר…חוסר בוויטמין או פרעושים.

הבעל שלי רוצה להכניס למשפחה כלב גדול ואני מעוניינת בכלב קטן – איך לשכנע אותו?
לשיצו יש יתרונות רבים: אין לו ריח, אין נשירת שיער, הוא כמעט שאינו נובח, קל לחבק אותו, הוא ידידותי ומשפחתי מאוד, גם עם ילדים קטנים, נוח לינסוע איתו והוא אינו דורש פעילות גופנית רבה.

לא יתכן שהכל כל-כך חיובי בנוגע והשיצו והוא כזה מושלם…– למה את לא משתפת בקשיים הכרוכים בגידול?
כללית, התמונה היא באמת מאוד חיובית וסימפטית. אבל אם רוצים מאוד – אפשר להצביע על כמה בעיות. למשל, גור השיצו אוהב מאוד להריח קאקי של חתולים. גילינו שמישל ממש נמשכת לכך וחוזרת עם ריח נוראי באזור הפה. קראתי (עוד לא ניסיתי), שאם שמים תבלין טבסקו באזור הם לומדים בדרך הקשה לא להתקרב לכך. כרגע כאשר אנחנו רואים זאת, אנחנו אומרים לה בתקיפות "לא" והיא כבר יודעת לא לגשת לאזורים הבעייתיים.
בעיה נוספת שנתקלנו בה היתה בעיית הנשיכות – כאלה קטנות ועדינות, אבל מאוד אינטנסיביות. זה קשור כנראה לשלב גדילת
השיניים, ובימים אלה הבעיה הולכת ופוחתת, עם התחלפות השיניים לשיני בשר (לא ניתן להבחין בתהליך מופלא זה).  

האם כדאי לתת לשיצו גם אוכל מבושל, נוסף למזון היבש?
מבחינתי זאת שאלת מיליון דולר. אנחנו התלבטנו קשת בסוגיה זו. מורן, המגדל המסור נוהג לפנק את גוריו במזון מבושל, טעים ומושקע (היא היתה אצלו בפנסיון לשלושה ימים לפני כשבועיים וחזרה ממש שמנמנה). בשבועות הראשונים נהגתי להביא מחדר-האוכל בקיבוץ מזון מבושל. מישל מאוד אהבה את זה ועלתה יפה במשקל. הבעיה היתה שהיה לה ריח לא טוב מהפה, וזה יצר ריחוק – לא היה לנו נוח לחבק אותה מכל הלב. לאחר התלבטויות הפסקנו עם האוכל המבושל וכיום אנחנו נותנים רק  לה רק מזון יבש ואיכותי. יתכן מאוד שמישל היתה מעדיפה מזון מבושל, ויתכן שהיא אוכלת את המזון היבש בפחות התלהבות, אבל זה המצב ונשתדל לחיות עם זה בשלום, מה גם שזאת ההמלצה של רב הוטרינרים. בכ"ז בלי משהו קטן אי-אפשר: כפינוק יומי אני נותנת לה מידי יום חתיכות גבינה צהובה (סידן) והיא מלקקת גם קצת גבינה לבנה.
עדכון לתשובה: התזונה של מישל ודילן נכון להיום כוללת מזון יבש משולב עם בשר נא (raw food או BARF), עליו נכתב רבות הפוסט. למעשה הם אוכלים לסירוגין – יום אחד מזון יבש, יום שני בשר נא (גרונות או קיבה).  

למה להוציא כל-כך הרבה כסף על כלב כשיש המון כלבים ברחוב שמחכים לבית חם?
הטענה הזו מוכרת מאוד. כל אחד וסדרי העדיפויות שלו בחיים. לקנות שיצו ולאמץ כלב מהרחוב אלה שני סיפורים שונים לגמרי, שמתאימים לאנשים שונים. אני מכירה את עצמי – היה לי  ברור שאם אביא לביתי כלב – הוא יוכל להיות בעל אפיונים ייחודיים כשל שיצו, כמו שכבר הסברתי. אינני  מאלה שאוהבים כל חיה הולכת על ארבע. מצטערת. מאידך, אני מוכנה להשקיע בכך הרבה כסף ולקבל את התמורה, ויש תמורה לכל שקל (ולא, אין בכוונתי להוציא את מישל לתערוכות ולהתפרנס מכך). מומלץ בחום רב! 

מאיזה מגדל כדאי לקנות?
אפשר למצוא באינטרנט המון מודעות מכירה. מסתבר שיש המון סוחרי כלבים מהם כדאי להתרחק. כדאי לאתר את המגדלים האמינים, שימכרו לך שיצו מבית מוכר וטוב, שלא עבר טראומת טיסה ושתוכלו להיעזר בהם במהלך שלבי הגידול. 

אני לא יכולה לחשוב על בית עם ריח של כלב, מלוכלך ומלא בשערות…
לשיצו אין נשירת שיער ואין ריח כלבי! קשה להאמין שזה כך, אבל זאת אמת לאמיתה. הבית שלנו הרבה יותר נקי משהיה לפני הגעתה של מישל. אני נוהגת לטאטא (במטאטא מספרות) כמה פעמים במשך היום כדי לאסוף את הדשא והלכלוך שמצטבר (אין בעיית נשירה). זה הפך לפעולה שגרתית קלילה שלא עושים מזה עניין גדול. גם הבת הקטנה עוזרת בכך. גם את כלי האוכל והשתייה של מישל אני מנקה מידי בקר, וזה בשגרה שלי כחלק מפעולות הבקר. בקיצור, הכנסתי לשגרה כמה פעולות פשוטות, כך שהבית לא נראה מוזנח ונשאר נעים ומטופח , לפחות כמו שהיה לפני-כן. 

לגדל כלב זה כמו עוד ילד במשפחה, הילדים בטח לא עוזרים והנטל נופל בסופו של דבר על ההורים…
כדי לגדל כלב  נדרשת היערכות משפחתית, אבל זה לא כמו לגדל ילד. זאת אמירה מוגזמת לדעתי. האחריות היא באמת על ההורים, וחשוב לדעתי ששני ההורים יהיו שותפים בכך. הילדים עוזרים בהברשות הפרווה ובטיולים, וזאת בעיני עזרה לא מבוטלת (הבת הגדולה שלי מראש לא היתה מעוניינת בכלב והיא לא שותפה באחריות). מה שאני רוצה להדגיש שהערכים המוספים שיש בגידולה של מישל גורמים לי להרגיש שהמאמץ וההשקעה הכרוכים בגידולה הם מאוד כדאיים. 

הגורה שלי בת שלושה  חודשים ולא מפסיקה להתעטש… 
גם מישל התעטשה המון – מין סדרות של התעטשויות שגרמו לה ולנו אי-נוחות.ולא ידענו מה הסיבה לכך. בתקופה שמישל הגיעה אלינו בנו בשכונה סביבנו באופן מאסיבי, וחשבנו שאולי זה בשל אבק הבנייה. סברה אחרת היתה קשורה בכך שהיא אלרגית למשהו, ואולי גם לדשא. אפשרות נוספת שחששנו ממנה היתה שהיא אסמטית.  התופעה לא חלפה מהר, ולמעשה נמשכה כחודשיים. למען האמת – די דאגנו וחיכינו  כל פעם שמישל תצא מ"מעגל ההתעטשויות". בשיטוטי באינטרנט (לצערי מעט חומר בעברית) קראתי שתופעה זו נקראת Reverse sneezing והיא מוכרת בקרב השיצו. הבנתי שחשוב שהתגובה שלנו בעת "התקפת ההתעטשות" תהיה רגועה כמה שניתן, כדי לא לגרום ליתר לחץ אצל הגור, וכך אכן השתדלנו לנהוג. אני שמחה לומר שכיום התופעה עברה לגמרי, ואני נוטה לייחס אותה בדיעבד למשהו התפתחותי. 

באיזו תדירות יש  לרחוץ את השיצו? 
זה משתנה בהתאם לצורך. כללית, לא מומלץ לרחוץ בתדירות גבוהה. אנחנו רוחצים את מישל בערך כל שבועיים. לעיתים מספיק לנקות נקודתית רק את הפנים או הרגליים.  

 אני מתלבט אם לספר את השיצו או לגדל לו את השיער? 
זה מאוד אישי ותלוי כמה מוכנים להשקיע בטיפוח הפרווה. אני מניחה שרובנו לא מגדלים את השיצו לתערוכות. פה בקיבוץ רב בעלי השיצו נוהגים לספר את הכלבים. אנחנו אוהבים את מישל עם פרווה באורך בינוני, אבל זה מצריך הברשה כמעט יומיומית כדי למנוע קשרים.יש מצבים שגם אצלנו נדרשה תספורת, כי נוצרו קשרים שלא הצלחנו להתיר, אבל גם אז לא ספרנו אותה קצוץ. היות והיא כלבה לא גדולה המראה הקצוץ לא מחמיא לה.

האם השיצו דורש הרבה פעילות גופנית? 
השיצו לא מוגדר כגזע שדורש פעילות גופנית. מצד שני, כמו כל כלב, חשוב להוציא אותו לטיולים וכמה שיותר – יותר טוב. אנחנו מנסים להבטיח שמישל תצא למינימום שלושה – ארבעה טיולים ביום.

האם השיצו סובל מהחום הישראלי? 
אנחנו לא נתקלנו בכך, וגם מורן אישר, שלמרות הפרווה הם אינם סובלים מכך. מה שחשוב להקפיד לתת הרבה מים בימים חמים. מישל יודעת לצנן עצמה, וכשהיא חוזרת מהטיול היא משתרעת על הרצפה הקרה כמו שטיח.

לשיצו שלי יש ריח רע…
יתכן שזה קשור לדלקת קלה באזור האוזניים. אנחנו בזמנו קנינו מהווטרינר נוזל ניקוי אוזניים Balance ואם שומרים על רוטינה של ניקוי אוזניים הבעיה נפתרת. בנוסף יש להקפיד כל כמה חודשים לתלוש את השיער מהאוזניים. זאת פעולה שקצת כואבת להם אבל היא מאוד חשובה (אנחנו לא מעיזים לעשות לה את זה בעצמנו).

איך מטיילים עם  השיצו בימי גשם? 
אכן, היות ומדובר בגזע נמוך ומלא פרווה לא כייף גדול לחזור עם הכלב מלוכלך. אנחנו משתדלים למצוא את ההפוגות בין הגשמים ואז לצאת עם מישל. היא יודעת יפה לתמרן בין השלוליות ולשמור על מקסימום ניקיוון. כאשר אנחנו חוזרים הביתה, אנחנו שוטפים לה בקערה עם מים חמימים את הרגליים והאזור התחתון, ומייבשים במגבת. זה מאפשר יחסית לשמור על הניקיון מבלי להשתולל על מקלחת מלאה.

עד כמה חשוב להתעקש עם השיצו על טיולים בימי גשם?
לדברי מורן חשוב להוציא את השיצו לפיפי-קאקי, אבל מעבר לכך, כשמזג האוויר מאוד סוער – אפשר לוותר על הטיול, כי השיצו, כמו כלבים אחרים, לא אוהב ללכת כשרטוב והוא יעדיף במצב זה לבלות בבית, ולא ייגרם לו כל נזק.

אנחנו משפחה עם שני ילדים צעירים והייתי רוצה להכניס הביתה שיצו… 
זה מאוד תלוי ביכולת של ההורים להתפנות לכך. לנו, כשהילדים היו מאוד קטנים זה לא התאים, אבל אני מניחה שלאוהבי כלבים שזה ב"דם שלהם", זה לא תלוי בנסיבות החיים. בכל מקרה, השיצו מעולה עם תינוקות ולא יעולל להם כל רע (יתכן והם יתעללו בו..).

אנחנו מתלבטים אם לקנות זכר או נקבה…
במקרה של השיצו שני המינים מאוד חביבים, אבל נקבות בכ"ז יותר ביתיות, "נותנות" את עצמן, אינן מושא לתוקפנות מצד זכרים, ולומדות יותר מהר הרגלי ניקיון. למי שמגדל זכר נחסכות, לטוב ולרע, התופעות הקשורות בייחום ובהמלטות, ואם יש לו זכר איכותי הוא יכול להנות מהכנסה נוחה הקשורה בהרבעה, .

מי באמת כותב בבלוג?
היות ומישל עדיין לא למדה לכתוב בעצמה, ושאר בני המשפחה לא  כ"כ מבינים, ולצערי לא במיוחד מתלהבים מרעיון הבלוג – מי שכותבת זו אני, אמא של מישל. 

מי קהל היעד שלך?
האמת, שאני לא יודעת ולא מכוונת לשום קהל יעד. אני יודעת  שיש כמה קוראים מסורים מהמשפחה, ובעיקר יש קוראים שמתעניינים בכלבים ובשיצו בפרט. כשמכרנו את הגורות הייתי מופתעת לגלות כמה חשיפה יש לבלוג, כי הרבה אנשים הגיעו אלינו בעקבות הבלוג, ולא רק בעקבות פרסום המודעה ב-YAD2.

מאיפה צמח הרעיון של הבלוג, ומה הצורך בחשיפה?
הרעיון של הבלוג צמח מתוך חבירה של שני דברים: תוכן חדש, משמעותי ורלבנטי, שיצר בפני הזדמנות לאתגר את עצמי בתחום המחשב – בניית בלוג עצמאי. אני לא מרגישה שיש פה חשיפת-יתר, למרות שחלק מבני המשפחה חושבים כך. יש פה רצון לשיתוף בתוכן משמעותי, שאני לפחות לא מצאתי נישות רבות אשר מקבילות  לו בעברית.    

 Posted by at 6:55